שלושה סעיפים — והשולחן ערוך מכריז זאת בעצמו: ובו ג׳ סעיפים. שני הראשונים אינם מדיני עבודה זרה אלא משמירת הנפש: מקום הרבים, האדם החשוב, התער, המראה. השלישי לבדו נוגע לעבודת כוכבים: הבלורית וקרחת הכהנים (שולחן ערוך יורה דעה קנ״ו · 156 — ג׳ סעיפים)
אין מסתפרין מהעובד כוכבים אלא במקום שמצויין בני אדם
אין מסתפרין מן העובד כוכבים אלא במקום שבני אדם מצויים שם. המחבר אינו כותב את הטעם; הטור והרמב״ם כותבים אותו, ואין בו מאיסורי עבודה זרה כלום: שמא יהרגנו.
שולחן ערוך יורה דעה קנ״ו:ארמה 01
לשון שלושת הסעיפים עם ביאור בעברית. מקום הרבים והאדם החשוב, המראה ולא ילבש גבר, הבלורית והקרחה — צעד אחר צעד, עם המשנה בעבודה זרה, הגמרא, התוספות, הרמב״ם, הטור, הבית יוסף, והש״ך הט״ז והבאר היטב בשלמותם.
📖 ללמודרמה 02
עיון מעמיק: הלכה כר״מ או כחכמים; מה מועילה המראה; מהיכן בא התנאי אם יש עמו אחר; קושיית הש״ך על הדרישה; ולא ילבש גבר בין התוספות לר״ן.
📖 ללמודרמה 03
טבלת אב לשלושת הסעיפים תיבה אחר תיבה, שאלות הבדיקה, שני תפקידי המראה, חמישה כללי יסוד וארבעה מכשולים רגילים.
📖 ללמודרמה 04
ההלכה למעשה לפי הש״ך, הט״ז והבאר היטב, ומקרים בני זמננו. הערה: אין לאדמו״ר הזקן שולחן ערוך על יורה דעה — רמת פסק ולא ״דעת הרב״; הפתחי תשובה והנקודות הכסף אינם מפרשים סימן זה.
📖 ללמודהמחבר נותן שני היתרים, ודי בהם:
« אין מסתפרין מהעובד כוכבים אלא במקום שמצויין בני אדם » (שו״ע יו״ד קנ״ו:א)
« או אם אותו העובד כוכבים מדמה שאותו ישראל הוא אדם חשוב » (שו״ע יו״ד קנ״ו:א)וההלכה כחכמים, והבית יוסף כותב זאת בשורה אחת:
« וידוע שהלכה כחכמים וכן פסק הרמב״ם ז״ל » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)להלכה למעשה — שאל את רבך.
הגהת הרמ״א אינה מדברת אלא בתער, ומסיימת להקל:
« ויש מחמירים שלא להסתפר מעובד כוכבים אפילו במקום רבים בתער אם לא שיראה במראה » (שו״ע יו״ד קנ״ו:א)
« ונהגו להקל כסברא ראשונה » (שו״ע יו״ד קנ״ו:א)והט״ז אומר זאת בתיבה אחת:
« אבל במספריים לא שכיחא בהו היזקא ושרי » (ט״ז יו״ד קנ״ו ס״ק א)להלכה למעשה — שאל את רבך.
הש״ך כותב בפירוש:
« ואותן בני אדם שמסתפרים מן העובד כוכבים בינם לבין עצמן לאו שפיר עבדי דבלא״ה אסור להתייחד עמהן כ״ש במסתפר » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק ב)ואומר מהיכן הטעם השני:
« ופי׳ הב״ח דאם אין עמו אחר בלא״ה אסור להתייחד עם העובד כוכבי׳ (כדלעיל סי׳ קנ״ג ס״ב) עכ״ל » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א)להלכה למעשה — שאל את רבך.
האיסור, ואחריו יוצאיו מן הכלל:
« אסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ב)
« אלא אם כן משום רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ב)ותיבת הרמ״א בשם הר״ן:
« אבל במקום שדרך האנשים לראות ג״כ במראה מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ב)להלכה למעשה — שאל את רבך.
סעיף ג׳ אומרו בשתי תיבות:
« ישראל המספר את העובד כוכבים כיון שהגיע סמוך לבלוריתו ג׳ אצבעות מכל רוח שומט ידו » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ג)
« וכן הקרחה שעושים כהני עבודת כוכבים אסור לישראל לעשות להם » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ג)להלכה למעשה — שאל את רבך.