Twenty-three seifim — the Shulḥan Arukh announces it itself: ובו כ״ג סעיפים. This is the siman that founds the whole block on lending at interest, which runs to siman 177: not a single case, but the categories every following siman will use — how many prohibitions, who transgresses them, what is recovered in court and what is not, and how far vigilance must reach when nothing has been stipulated. (Shulḥan Arukh, Yoreh De'ah 160 — 23 seifim)
צריך ליזהר בריבית וכמה לאוין נאמרו בו
One must be careful about interest, and several prohibitions were stated concerning it. The siman opens not with a definition but with a count: this is not one sin but a bundle — and the mishna distributes its prohibitions over five people.
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 160:1LEVEL 01
The Hebrew text of the twenty-three seifim with a fluent English translation, seif by seif. The five people who transgress, the distinction רבית קצוצה / אבק רבית, advance and deferred interest, interest in words, the four third-party arrangements, orphans’ money — with the mishna of בבא מציעא, the verses, the Tur, the Beit Yosef, the Shach, the Taz, the Baer Hetev, the Pitḥei Teshuva, the Nekudot HaKesef and the Rambam.
📖 StudyLEVEL 02
In-depth pilpul: the count of the prohibitions and the borrower’s standing; the geder of רבית קצוצה and אבק רבית; Rashi’s spontaneous surplus against the Rosh, and the Shach’s answer to Choshen Mishpat; the Geonim’s waiver against the Rambam; סתם and מפרש in advance interest; the Taz against the Nekudot HaKesef on one’s sons, twice; אין שליח לדבר עבירה and the Taz’s four proofs; the fifth of the talmidei ḥakhamim; orphans’ money in three disagreements; and the yesod of the siman.
📖 StudyLEVEL 03
A master table of the twenty-three seifim, one line each; the double table רבית קצוצה / אבק רבית; the table of those who transgress; the unstipulated seifim; interest in words; the four third-party arrangements; the special regimes; the seven golden rules, the mnemonic and the five classic pitfalls.
📖 StudyLEVEL 04
Practical halakha according to the ש״ך, the ט״ז, the באר היטב, the פתחי תשובה and the נקודות הכסף, then contemporary cases. Note: the Admur HaZaken did not write a Shulḥan Arukh on Yoreh De’ah — a level of psak, not “Daat HaRav”.
📖 StudyNo. The seif names four people, the mishna counts five, and the Shach adds a sixth. The lender transgresses them all — six according to the Rambam; the borrower three, and only in Torah-level interest, as the Rama’s gloss expressly states; the guarantor and the witnesses one; the scribe is added by the Sages in the mishna; and the Shach joins to them the broker and anyone who assists either party, under “before the blind”. For the application to your situation, consult your Rav.
« צריך ליזהר בריבית וכמה לאוין נאמרו בו ואפי׳ הלוה הנותנו והערב והעדים עוברים » (שו״ע יו״ד ק״ס:א) « והא דלוה עובר דוקא ברבית דאורייתא אבל ברבית דרבנן אינו עובר אלא משום לפני עור וגו » (רמ״א יו״ד ק״ס:א) « אסור להתעסק בין לוה ומלוה ברבית וכל מי שיהיה סרסור בין שניהם או שסיים אחד מהן עובר משום לפני עור וגו » (ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק א)Fixed interest is that which was cut and stipulated in advance — seif 14 defines it explicitly. It is forbidden by the Torah, and the court extracts it from the lender and returns it to the borrower. Dust of interest is what resembles interest without having been stipulated: it is rabbinically forbidden, and it is not recovered in court — neither from the lender nor from the borrower. Note: “dust” does not mean “light”. Seif 6 lays down a full prohibition, and ends with those two words. For the application to your situation, consult your Rav.
« ורבית קצוצה…הוא » (שו״ע יו״ד ק״ס:י״ד) « ואם עבר ועשה כן ה״ז אבק רבית » (שו״ע יו״ד ק״ס:ו) « אֲבָל אֲבַק רִבִּית שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם אֵינוֹ גּוֹבֶה מִן הַלּוֶֹה לַמַּלְוֶה וְאֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ מִן הַמַּלְוֶה לַלּוֶֹה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ד׳ הלכה ו׳)Seif 4 forbids precisely this case: nothing was stipulated, the borrower gives of his own accord at repayment, and does not say it is for interest. The Shach explains why: wherever the surplus can be attributed to the loan, it looks like interest, and that is enough. The Ḥavot Daat is lenient only after the fact — one who has already received and later discovered the surplus need not return it; accepting it remains forbidden. And seif 5 shuts the door on the word “gift”. For the application to your situation, consult your Rav.
« אפילו אם הלוה נותן לו יותר מדעתו בשעת הפרעון שלא התנה עמו ואינו אומר שנותנו לו יותר בשביל רבית אסור » (שו״ע יו״ד ק״ס:ד) « אלא נראה לי דודאי היכא דאיכא למתלי ברבית ובמתנה אסור משום דמחזי כרבית » (ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק ד) « עיין בח״ד שכתב דדוקא לכתחילה אסור לקבל כשיותן לו יותר אבל כשכבר קיבל ומצא יתרון א״צ להחזיר » (פתחי תשובה יו״ד ק״ס ס״ק ד)Yes, and this is what the mishna calls רבית דברים. The verse says “interest of anything that is lent at interest”, and the baraita concludes that even speech is forbidden. Seifim 10 to 12 give three forms: teaching the lender or his son, greeting him first, asking him for information. The test is constant: what was already done before the loan continues, what begins with it is interest. Seif 7 adds that what is seen — dwelling in his courtyard, using his servants — is forbidden in any case. For the application to your situation, consult your Rav.
« תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נֶשֶׁךְ כׇּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ״ – אֲפִילּוּ דִּיבּוּר אָסוּר » (בבא מציעא ע״ה ע״ב) « אם לא היה רגיל להקדים לו שלום אסור להקדים לו » (שו״ע יו״ד ק״ס:י״א) « ובלבד שלא יהא דבר של פרהסי׳ כגון לדור בחצרו ולהשתמש בעבדיו » (שו״ע יו״ד ק״ס:ז)Seif 18 permits, for orphans’ money, for a fund consecrated to the poor, for a Talmud Torah or for the synagogue, all rabbinic interest — never fixed interest. The Rama’s gloss calls the contrary practice מנהג טעות, and the Shach testifies that he never met the lenient custom in any place he was. The Noda BiYehuda explains why and describes the form in which he himself acted: a written investment contract expressly stating that the money is orphans’. For the application to your situation, consult your Rav.
« כל רבית דרבנן מותר במעות של יתומים או של הקדש עניים » (שו״ע יו״ד ק״ס:י״ח) « ומנהג טעות הוא ואין לילך אחריו » (רמ״א יו״ד ק״ס:י״ח) « ובכל מקומות שהייתי לא ראיתי מנהג זה וגם חקרתי ודרשתי ולא שמעתי שנוהגין כן » (ש״ך יו״ד ק״ס ס״ק כ״ו)