A single seif — the Shulchan Arukh announces it itself: ובו סעיף אחד. One lends a hundred to be traded with for the lender’s profit until it reaches two hundred, and the gain is not interest: because so long as the loss would be the lender’s, the money has not left him. What remains is the manager’s labour, and the seif settles it in six words. (Shulchan Arukh, Yoreh De’ah 167 — 1 seif)
ויהיה באחריות המלוה עד אותו זמן
And it shall be at the lender’s risk until that time. Five words, and the whole siman rests on them: what stands at the owner’s risk is a deposit, not a loan.
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 167:1LEVEL 01
Hebrew text of the seif with a fluent English translation, clause by clause. The two-phase arrangement, the location of the risk, the manager’s wage and its measure — with the Tur, the Beit Yosef, the Raavad’s responsum, the Shach, the Taz, the Ba’er Hetev, the Nekudot HaKesef and the Rambam in full.
📖 StudyLEVEL 02
In-depth iyun: the ‘hakira פקדון או הלואה and the role of אחריות; why the labour must be paid for, and from which side; the Taz–Derisha dispute over buying the risk, and the reading of siman 177; the measure of the wage per the Prisha; the Shach’s two evidentiary clauses; and the Taz–Nekudot HaKesef duel over הערמת רבית.
📖 StudyLEVEL 03
The master table of the seif clause by clause, the two phases of the arrangement, the measure of the wage, the two evidentiary clauses and the Taz’s limit, the gloss and the reverse order, the vocabulary, the golden rules, the mnemonic on the word עסקא and the classic pitfalls.
📖 StudyLEVEL 04
The practical halakha per the ש״ך, the ט״ז, the באר היטב and the נקודות הכסף, then contemporary cases. Note: the Alter Rebbe did not write a Shulchan Aruch on Yoreh De’ah — this is a psak level, not “Daat HaRav”. The פתחי תשובה does not comment on this siman.
📖 StudyThe seif, then the reason the Taz gives: « מלוה אדם לחבירו מנה על תנאי שיתעסק בו לריוח המלוה עד שיהא שני מנים ויהיה באחריות המלוה עד אותו זמן » (שו״ע יו״ד קס״ז:א) « דעיקר ההיתר בדין זה הוא מחמת שבשעה שמרויח מנה הוא עדיין פקדון בידו ולא הלואה » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א) So long as the loss would be the lender’s, the money has not left him. For your own case, ask your Rav.
The Taz is explicit, and quotes the Rosh: « ואם יקבל עליו האחריות גם בעת ההיא יהיה המעות בהלואה בידו » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א) « אבל הכא שנושא ונותן בנכסים כיון שקיבל עליו כל האחריות פקע ממנו שם הפקדון ונעשה מלוה » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א) That is where the arrangement falls. For your own case, ask your Rav.
The reason in the Tur, the measure in the Mechaber, and the price of silence in the Beit Yosef: « ובלבד שיתן לו שכר עמלו עד שיהו ב׳ מנים שלא יהיה רבית מוקדמת » (טור יו״ד קס״ז) « ואם התנה עמו מתחילה אפילו בכל שהוא שהתנה לתת לו בשכר עמלו סגי » (שו״ע יו״ד קס״ז:א) « ונ״ל דצריך להתנות כן מעיקרא דאם לא כן צריך ליתן שכר בכל יום ויום כפועל בטל כמ״ש בסי׳ קע״ו » (בית יוסף יו״ד קס״ז) For your own case, ask your Rav.
The Shach divides, and the Taz adds a limit: « ואם המלוה אינו מאמין ללוה על ההפסד בקרן או בריוח אזי יכתוב בשטר העיסקא שאין הלוה נאמן בהפסד הקרן כי אם ע״פ עדים כשרים מפורסמים » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א) « דלא כאותן שנהגו לכתוב בשטר שגם בריוח לא יהא נאמן כ״א בעדים שזהו רבית גמור » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א) « משא״כ באותן שבוחרים עדים שאינם יודעים מן המשא ומתן כלל ועושים כן כדי שא״א שיוכלו להעיד על ההפסד זה ודאי איסור גמור הוא דהוה קרוב לשכר ורחוק לגמרי מן ההפסד » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א) For your own case, ask your Rav.
The Shach himself excludes it: « ומשמע דוקא הכא שהוא בשטר עיסקא אבל בהלואה ממש דהוי רבית דאורייתא אסור להתנות גם על הקרן שלא יהא נאמן כ״א ע״פ ב׳ עדים כשרים » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א) For your own case, ask your Rav.
The gloss permits it, and its source raises the difficulty and then removes it: « והוא הדין איפכא שמלוה לו תחילה לצורך הלוה ואחר כך יעסוק בו לצורך המלוה ונותן לו » (רמ״א יו״ד קס״ז:א) « אבל אם ירצה לעשות עסקו פקדון אחר שנה זה לא שמעתי ולא נתברר לי להתיר מפני שהיא כרבית מאוחרת » (בית יוסף יו״ד קס״ז) « מיהו בנותן לו שכר בעבור שמירתו בשנה שניה אפילו כל דהו נראה דפשיטא דמותר דתו לא מיחזי כרבית » (בית יוסף יו״ד קס״ז) For your own case, ask your Rav.