Twenty-seven seifim — the Shulchan Arukh announces it itself: ובו כ״ז סעיפים. Between Jew and Jew, interest is forbidden; between a Jew and a non-Jew, it is permitted. The whole siman then asks a single thing: when a loan passes through a non-Jew’s hands, whose is it? Three words answer — שליחות, agency; אחריות, where the risk lies; מראית העין, appearance. And its heading reads « קסח-קסט »: this edition treats simanim 168 and 169 together. (Shulchan Arukh, Yoreh De’ah 168 — 27 seifim)
וגם זה תלוי במי שאחריות עליו
And this too depends on the one upon whom the risk lies. It is the last line of seif 24, and it is the sentence that governs all twenty-seven: neither the circuit nor the intention decides, but the question of who loses if everything unravels.
Shulchan Arukh, Yoreh De’ah 168:24NIVEAU 01
The Hebrew text of the twenty-seven seifim with a fluent English translation and explanation. The debt that changes hands, the pledge, the bearing of risk, appearance — with the sugya of Bava Metzia, the Tur, the Beit Yosef, the Shach, the Taz, the Baer Hetev, the Pitchei Teshuva, the Nekudot HaKesef and the Rambam. And why this siman is headed « קסח-קסט ».
📖 StudyNIVEAU 02
In-depth pilpul: אין שליחות לעובד כוכבים between Rashi and Rabbeinu Tam; the word והפטר read three ways; the interest of seif 6, stipulated for the Rambam and rabbinic for the rest; the Rama’s gloss the Bach, Shach and Taz refuse; the boundary of אחריות and the status of the guarantor; the sale of the pledge against the condition of reconveyance; the Taz’s אגר נטר against the Levush; אין זכיה לעובד כוכבים; and the presumption לא שביק היתירא.
📖 StudyNIVEAU 03
Ten tables: the axiom of whose loan it is, the three reflex questions, the master table of the twenty-seven seifim, the map of שליחות, the three regimes of undertaking (bailee, guarantor, borrower), the six configurations of the משכון, the היתר of sale in seif 18 and its two limits, the prohibition of מראית העין, the vocabulary, the golden rules and the classic pitfalls.
📖 StudyNIVEAU 04
Practical halakha according to the ש״ך, the ט״ז, the נקודות הכסף, the באר היטב, the פתחי תשובה and the רמב״ם, then contemporary cases. Note: the Admur HaZaken did not write a Shulchan Arukh on Yoreh De’ah — a level of ruling, not “Daat HaRav”.
📖 StudyBecause the debt did not change hands: it is the first Jew’s. « ישראל שלוה מעות מעובד כוכבים ברבית ובקש להחזירם לו ואמר לו חבירו תנם לי ואני אעלה לו כדרך שאתה מעלה לו אסור » (שו״ע יו״ד קס״ח:א) The Tur gives the reason and the Shach repeats it: it is like saying to one’s fellow, “I lend to you on condition that you give the interest to a non-Jew.” « ודומה למי שאומר לחבירו אני אלוה לך ע״מ שתתן הרבית לעובד כוכבים דפשיטא דאסור » (ש״ך יו״ד קס״ח ס״ק ב) For application to your situation, consult your Rav.
On the fact that the first loan was extinguished in the non-Jew’s hand and a second was born from it. Two transactions, not one that changed holder. « אבל אם קבל העובד כוכבים המעות מיד הישראל הראשון ונתן לשני מותר אפילו אם נותן הרבית ליד הישראל הראשון » (שו״ע יו״ד קס״ח:ב) The proof is that the interest may even be handed to the first Jew: the question was never who handles the money, but whose the debt is. « שֶׁלֹּא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא רִבִּית הַבָּאָה מִן הַלּוֶֹה לַמַּלְוֶה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה י״ד) For application to your situation, consult your Rav.
The gemara establishes that a non-Jew cannot be a Jew’s agent. The Shach specifies that the Sages nonetheless upheld that agency where it makes matters stricter, and the Mehaber follows that view. « היינו מדאורייתא אבל חכמים החמירו דהשליח עובד כוכבים הוא כישראל עצמו המשלחו » (ש״ך יו״ד קס״ח ס״ק י״א) It follows that the resulting prohibition is only rabbinic — against the Rambam, who sees stipulated interest in it. « הרי העובד כוכבים שלוחו של ישראל לחומרא ואסור מדרבנן כן הוא הסכמת רוב הפוסקים ודלא כהרמב״ם שכתב דהוי ר״ק » (ש״ך יו״ד קס״ח ס״ק ט״ו) And the Rama lets the contrary view stand where custom followed it. « אבל במקום שנהגו להקל אין למחות בידם » (רמ״א יו״ד קס״ח:ו) For application to your situation, consult your Rav.
Seif 16 distinguishes precisely: a bailee’s liability does not make him a borrower, a debtor’s does. « ואם אין האחריות עליו אלא כשאר שלוחים אם שומר חנם שומר חנם אם שומר שכר שומר שכר מותר » (שו״ע יו״ד קס״ח:ט״ז) The Shach gives the exact definition, in the Sefer HaTerumot’s name: he must answer as a debtor. « ויקבל עליו העובד כוכבים שאם יאבדו החובות יכרע׳ הוא לישראל כדין כל לוה » (ש״ך יו״ד קס״ח ס״ק ס״ח) And he adds the line on the guarantor: one who pays only in default acts as a guarantor, and it is permitted. « אבל אם א״ל לישראל פלוני אלוה אותם ברבית ואם לא תמצא לו נכסים בשעת פרעון אני אפרע לך קרן ורבית מותר כדין ערב » (ש״ך יו״ד קס״ח ס״ק ס״ט) For application to your situation, consult your Rav.
By a sale of the right in the pledge, and seif 18 gives the formula. « ובלבד שיאמר לו הריני מוכר לך כל כח וזכות ושעבוד שיש לי על משכון זה ואין לי עסק עמך ולא לך עמי » (שו״ע יו״ד קס״ח:י״ח) The Taz nonetheless refuses the Rama’s extension admitting a condition of reconveyance, since a sale conditioned on return is no sale. « תורה היא וללמוד אני צריך כי פסק זה נ״ל תמוה » (ט״ז יו״ד קס״ח ס״ק כ״ו) The Shach has the same difficulty, and yet upholds the custom through the Rosh and the Baal HaIttur. « ומעתה נקטינן כרוב הפוסקים אלא שמנהגנו הוא על פי דברי העיטור והרא״ש פרק כל שעה שאין חולק עליו » (ש״ך יו״ד קס״ח ס״ק נ״ז) For application to your situation, consult your Rav.
At seif 19, and the Shulchan Arukh there uses a word it almost never uses. « תחבולות רשעים היא זו ולא יטול רבית כלל » (שו״ע יו״ד קס״ח:י״ט) The Shach says why the arrangement avails nothing: it is the Jew who set the rate. « כלומר דתחבולה זו של רשעים היא לעשות היתר מחמת שהמשכון הוא של עובד כוכבים ואינו מועיל כיון שהישראל קצץ לו רבית » (ש״ך יו״ד קס״ח ס״ק ס״ה) And the Rama names the man who builds the disguise knowing it false. « אמנם אם נודע הדבר שכן הוא האמת אסור ליקח ממנו הרבית והמערים לעשות כן נקרא רשע » (רמ״א יו״ד קס״ח:י״ג) For application to your situation, consult your Rav.