שנים עשר סעיפים. שני איסורים, כתובים באותו פסוק וקשורים בהיקש שהרמב״ם ניסחו במשפט אחד : כל שאינו בבל תשחית אינו בבל תקיף. מכאן מי חייב — האנשים, העבדים, ולא הנשים. ומכאן גם חוסר הסימטריה התמוה שבתער : בזקן מותרים המספריים ואפילו סמוך לבשר, ובראש יש דעה האוסרתם, והשולחן ערוך מבקש לחוש לה. (שולחן ערוך, יורה דעה קפ״א — י״ב סעיפים)
פאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חיבורו ללחי מימין ומשמאל
פאות הראש הן שתיים : סוף הראש הוא מקום חיבורו ללחי, מימין ומשמאל. עשר מילים, והסימן מונח : אין הנשמר אורכו של שיער אלא מקום שבגוף.
שולחן ערוך יורה דעה קפ״א:ארמה 01
לשון שנים עשר הסעיפים בעברית עם ביאור שוטף. שתי פאות הראש ושיעורן, הכלי, הניקף, הקטן, הגוי, האשה, העבד, הטומטום, הזקן וחמש פאותיו, ושאלת הגרון — עם סוגיית מכות כ׳–כ״א, הטור, הבית יוסף, הש״ך, הט״ז, הבאר היטב, הפתחי תשובה והרמב״ם.
📖 ללמודרמה 02
פלפול בעיון : היקש בל תשחית ובל תקיף וארבעת הסעיפים שהוא מוליד, מחלוקת הרמב״ם והרא״ש במספריים, חוסר הסימטריה שבין הראש לזקן, טעם הרמב״ם והסתייגות הטור, המקיף והניקף, הקטן כנגד הגוי, שלוש העמדות בחמש הפאות, הגרון שבין הב״ח, הרמ״א, הש״ך והט״ז, והמבנים שהפתחי תשובה בוחן.
📖 ללמודרמה 03
טבלת אב לשנים עשר הסעיפים לשון לשון, האקסיומה של הסימן, שלוש שאלות הרפלקס, מי חייב, שתי פאות הראש, חמש שבזקן, הכלי, נושאי הכלים בעמוד אחד, אוצר המילים, כללי הזהב, הסימן לזכירה והמכשולים הרגילים.
📖 ללמודרמה 04
ההלכה למעשה לפי הש״ך, הט״ז, הבאר היטב והפתחי תשובה, ואחריהם המקרים בני זמננו. הערה : אדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה — רמה של פסק, ולא ״דעת הרב״.
📖 ללמודהסעיף מעמידן בחיבור, וסעיף ט נותן את שיעורן :
« פאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חיבורו ללחי מימין ומשמאל » שו״ע יו״ד קפ״א:א
« פְּאַת רֹאשׁוֹ״ – סוֹף רֹאשׁוֹ, וְאֵיזֶהוּ סוֹף רֹאשׁוֹ – זֶה הַמַּשְׁוֶה צְדָעָיו לַאֲחוֹרֵי אׇזְנוֹ וּלְפַדַּחְתּוֹ » מכות כ׳ ע״ב
« שיעור הפאה מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם » שו״ע יו״ד קפ״א:טנמצא שאין הנידון אורך של שיער אלא מקום שבראש, ובכל רוחבו. ולמעשה — שאל את רבך.
אין הסימן מדבר במכשירים אלא בשתי קטגוריות, והש״ך מגדיר את השנייה :
« אינו חייב אלא בתער » שו״ע יו״ד קפ״א:ג
« ויש אוסרים במספרי׳ כעין תער ויש לחוש לדבריה׳ » שו״ע יו״ד קפ״א:ג
« שגוזז במספרים סמוך לבשר כעין תער » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק בובזקן מתיר סעיף י מספריים אף באותו אופן ; ובראש יש דעה האוסרתם, והשולחן ערוך מבקש לחוש לה. ולדעת לאיזו קטגוריה נופל מכשיר פלוני — שאלה של מציאות היא. ולמעשה — שאל את רבך.
ההיקש בא מן הרמב״ם, והש״ך מפתחו :
« כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבַל תַּשְׁחִית יֶשְׁנוֹ בְּבַל תַּקִּיף, וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בְּבַל תַּשְׁחִית לְפִי שֶׁאֵין לָהּ זָקָן אֵינָהּ בְּבַל תַּקִּיף » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ב׳
« אשה אינה במצות הקפה » שו״ע יו״ד קפ״א:ו
« אע״פ שדינם כנשים לענין חיוב מצות חייבין בהקפת ראש דנשים לא אימעטו מהקפת ראש אלא מדכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנם » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ההפטור תלוי בקטגוריה ולא במציאות, וסעיף י״ב מראה זאת : אשה שיש לה זקן מותרת להשחיתו. ולמעשה — שאל את רבך.
סעיף ד אומר שני דברים, והשני רחב יותר :
« גם הניקף חייב אם סייע בדבר שמטה עצמו אליו להקיפו » שו״ע יו״ד קפ״א:ד
« אבל איסורא איכא אע״פ שלא סייע לפיכך אסור להיות ניקף אפילו על ידי עובד כוכבים » שו״ע יו״ד קפ״א:ד
« אֶחָד הַמַּקִּיף וְאֶחָד הַנִּיקָּף – לוֹקֶה » מכות כ׳ ע״בהחיוב תלוי בסיוע — והגמרא אמרה : שמטה עצמו אל המקיף. והאיסור אינו תלוי בו, ועומד אף כשהמספר אינו ישראל. ולמעשה — שאל את רבך.
אין השולחן ערוך אומר, והוא מבאר מפני מה :
« פאות הזקן הם ה׳ ורבו בהם הדעות לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל » שו״ע יו״ד קפ״א:י״א
« וְחָמֵשׁ פֵּאוֹת יֵשׁ בּוֹ. לְחִי הָעֶלְיוֹן וּלְחִי הַתַּחְתּוֹן מִיָּמִין וְכֵן מִשְּׂמֹאל וְשִׁבּלֶת הַזָּקָן » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ז׳
« ואפילו תחת הגרון » רמ״א יו״ד קפ״א:י״ארבו הדעות במקומן, והמסקנה אינה קביעת מקום אלא הנהגה : שלא יעביר תער על כל זקנו. ולמעשה — שאל את רבך.