שנים עשר סעיפים. השם נוקב בשניים — כתובת קעקע וקריחה על מת — והסימן דן בשלושה, שהשריטה באה ונכנסת ביניהם. המאחד אותם משפחה אחת הוא : רשמים הנעשים בגוף, שהטור מנאם בחוקות הגויים. והמפריד ביניהם מלמד עוד יותר : הקעקוע נידון במה שנעשה, והשריטה והקרחה בשֶׁלְּשֵׁם מה נעשו. (שולחן ערוך, יורה דעה ק״פ — י״ב סעיפים)
כתובת קעקע היינו ששורט על בשרו וממלא מקום השריטה בחול או דיו או שאר צבעונים הרושמים
כתובת קעקע היא ששורט על בשרו וממלא את מקום השריטה בכחול, בדיו או בשאר צבעונים הרושמים. הגדרה אחת, וממנה נמשכת כל החטיבה הראשונה שבסימן : אין הנידון הצורה אלא העשייה.
שולחן ערוך יורה דעה ק״פ:ארמה 01
לשון שנים עשר הסעיפים בעברית עם ביאור שוטף. הגדרת הקעקוע, זה שנעשה לו, האפר על גבי מכה, הרושם על עבדו, השריטה על מת או לעבודת כוכבים, ההכאה ביד, הקרחה ושלושת שיעוריה, המניין, הנעשה בחבירו והנשים — עם סוגיית מכות כ׳–כ״א, הטור, הבית יוסף, הש״ך, הט״ז, הבאר היטב, הפתחי תשובה והרמב״ם.
📖 ללמודרמה 02
פלפול בעיון : מה שמאחד את שלושת דיני הסימן, שני מעשי כתובת הקעקע ושאלת סדרם, שם עבודת הכוכבים של רבי שמעון, אפר מקלה מרב מלכיא ועד רב אשי, העבד של הנודע ביהודה, מחלוקת הרמב״ן והרא״ש בהכאה ביד, היתר הבית יוסף כנגד הב״ח, היפוך הגמרא ביד ובכלי, שלושת שיעורי הקרחה, והמסייע.
📖 ללמודרמה 03
טבלת אב לשנים עשר הסעיפים לשון לשון, האקסיומה של הסימן, שלוש שאלות הרפלקס, הקעקוע, השריטה, הקרחה, הנעשה בחבירו, נושאי הכלים בעמוד אחד, אוצר המילים, כללי הזהב, הסימן לזכירה והמכשולים הרגילים.
📖 ללמודרמה 04
ההלכה למעשה לפי הש״ך, הט״ז, הבאר היטב והפתחי תשובה, ואחריהם המקרים בני זמננו. הערה : אדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה — רמה של פסק, ולא ״דעת הרב״.
📖 ללמודהסעיף מגדירה בעשייתה, בשני מעשים :
« כתובת קעקע היינו ששורט על בשרו וממלא מקום השריטה בחול או דיו או שאר צבעונים הרושמים » שו״ע יו״ד ק״פ:א
« כָּתַב וְלֹא רָשַׁם בְּצֶבַע אוֹ שֶׁרָשַׁם בְּצֶבַע וְלֹא כָּתַב בִּשְׂרִיטָה פָּטוּר עַד שֶׁיִּכְתֹּב וִיקַעֲקֵעַ » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה י״א
« וה״ה כותב בצבע תחלה ואח״כ שורט במקום צבע. ב״ח » ש״ך יו״ד ק״פ ס״ק אצריך אפוא שריטה ומילוי בדבר הרושם ; זה בלא זה פטור, והש״ך הוסיף בשם הב״ח שאין סדרם מעכב. ולמעשה — שאל את רבך.
הסעיף פוטרו, והש״ך מביא מיד הסתייגות :
« אם עושה כן על בשר חבירו אותו שנעשה לו פטור אא״כ סייע בדבר » שו״ע יו״ד ק״פ:ב
« כתב בית יוסף והאחרונים שנלמד מהקפת ראש דלקמן סי׳ קפ״א ולפי זה כי היכי דהתם איסורא מיהא איכא אף על פי שלא סייעו ה״ה הכא » ש״ך יו״ד ק״פ ס״ק ד
« כתב ב״י דנלמד מהקפת ראש דלקמן סי׳ קפ״א ולפ״ז כי היכא דהתם איסורא מיהא איכא אע״פ שלא סייע ה״ה הכא. ש״ך » באר היטב יו״ד ק״פ ס״ק בהפטור הוא מן המלקות ; והאיסור נלמד מן הסימן שאחריו, שממנו למדנו שהוא קיים אף בלא סיוע. ולמעשה — שאל את רבך.
הגמרא פותחת באיסורו ומסיימת בהיפך :
« אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן אֵפֶר מִקְלֶה עַל גַּבֵּי מַכָּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֵית כִּכְתוֹבֶת קַעֲקַע » מכות כ״א ע״א
« רַב אָשֵׁי אָמַר: כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם מַכָּה – מַכָּתוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו » מכות כ״א ע״א
« מותר ליתן אפר מקלה על מכתו » שו״ע יו״ד ק״פ:ג
« דמכתו מוכיח עליו שאינו עושה משום חקות העובדי כוכבים אלא לרפואת המכה » ש״ך יו״ד ק״פ ס״ק ווהט״ז הראה שאין ההיתר תלוי במחיקת הרושם : אף באפר קשה שרישומו עומד הוא נוהג. ולמעשה — שאל את רבך.
לא : סעיף ה תולה אותה בשני טעמים, והגמרא ממעטת את השאר :
« השורט בבשרו אינו חייב אא״כ עושה כן על מתו או לעבודת כוכבים » שו״ע יו״ד ק״פ:ה
« אלא שעל מתו חייבים בין ביד בין בכלי ולעבודת כוכבים אינו חייב אלא בכלי » שו״ע יו״ד ק״פ:ה
« יָכוֹל אֲפִילּוּ שָׂרַט עַל בֵּיתוֹ שֶׁנָּפַל וְעַל סְפִינָתוֹ שֶׁטָּבְעָה בַּיָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְנֶפֶשׁ״ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הַמֵּת בִּלְבַד » מכות כ׳ ע״בחוץ מן המת ומן האליל אין חיוב ; והרמ״א בסעיף ו אף מתיר בצער אחר, והב״ח שהביאו הש״ך מעמיד שם איסור. ולמעשה — שאל את רבך.
הסעיף נותן שיעור, ואחריו שיעור אחר, ואחריו דעה שאינה נותנת שיעור :
« ושיעורו כדי שיראה מראשו כגריס פנוי בלא שיער » שו״ע יו״ד ק״פ:ט
« וי״א שתי שערות ויש מי שאומר דאיסורא איכא אפי׳ בשער א׳ » שו״ע יו״ד ק״פ:ט
« חַד אוֹמֵר: כִּגְרִיס, וְחַד אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה מֵרֹאשׁוֹ, וְחַד אוֹמֵר: כִּשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת » מכות כ׳ ע״בוהרמ״א בסעיף י״ב הוסיף הוראה שאינה תלויה בשיעור : להזהיר שלא לתלוש שיער על מת, שמא יבואו לידי קרחה. ולמעשה — שאל את רבך.