Why a Level 4 devoted to the Alter Rebbe ? The Alter Rebbe’s Shulchan Aruch is not a commentary on the Mehaber (מחבר) — it is a complete, self-standing Shulchan Aruch, written by the Alter Rebbe (Rabbi Schneur Zalman of Liadi, founder of Habad, disciple of the Maggid (מגיד) of Mezeritch). Its singularity : it combines halakha (הלכה) + טעמי המצוות + inner dimension in one work, and rules with a unique Talmudic rigor.
For Habad, the Alter Rebbe is הפוסק האחרון — his psak is the deciding authority. This page gathers the Rav’s way on siman קכ״ג — דִּינֵי הַכְּרִיעוֹת בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה. In the Rav it unfolds over ח׳ סְעִיפִים (eight seifim) : the הַפְּסִיעוֹת and נְתִינַת שָׁלוֹם, the אִסּוּר יוּהֲרָא, the אֵימָתַי חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ (עַד קְדֻשָּׁה / קוֹל רָם / ד׳ אַמּוֹת), the ו׳ פְּסִיעוֹת, the יָחִיד and עֲקִירַת רֶגֶל שְׂמֹאל, the שִׁעוּר הַפְּסִיעוֹת, and the שְׁלִיחַ צִבּוּר בַּחֲזָרָה with the ״יִהְיוּ לְרָצוֹן״.
שולחן ערוך הרב — סימן קכ״ג — דִּינֵי הַכְּרִיעוֹת בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה
The full text of the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch
שולחן ערוך הרב, סימן קכ״ג — דִּינֵי הַכְּרִיעוֹת בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה — וּבוֹ ח׳ סְעִיפִים
The Alter Rebbe’s own text (Sefaria source Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.123), followed by our English translation. The siman has eight seifim (ח׳ סְעִיפִים ; seif k → .123.k).
סעיף א הַפּוֹסֵעַ ג׳ פְּסִיעוֹת בִּכְרִיעָה אַחַת וְנוֹתֵן שָׁלוֹם לִשְׂמֹאל וְלִימִין.
דִּינֵי הַכְּרִיעוֹת בְּסִיּוּם י״ח בְּרָכוֹת וּבוֹ ח׳ סְעִיפִים:הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּפְסַע ג׳ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּפְטָרִים מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן שָׁלוֹם, וְאִם לֹא עָשָׂה כֵן — כְּאִלּוּ לֹא הִתְפַּלֵּל. וְנוֹתֵן שָׁלוֹם תְּחִלָּה לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁהִיא יְמִין הַשְּׁכִינָה הַשְּׁרוּיָה נֶגְדּוֹ בְּצֵאתוֹ מִן הַתְּפִלָּה, וְאַחַר כָּךְ לִימִינוֹ שֶׁהוּא שְׂמֹאל הַשְּׁכִינָה, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּשֶׁאוֹמֵר ״עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו״ — יִטֶּה בְּרֹאשׁוֹ לְצַד שְׂמֹאלוֹ, וּכְשֶׁאוֹמֵר ״הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ״ — יִטֶּה בְּרֹאשׁוֹ לְצַד יְמִינוֹ, וְלֹא יִתֵּן שָׁלוֹם בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹסֵעַ אֶלָּא לְאַחַר כָּךְ. וְקֹדֶם שֶׁפּוֹסֵעַ יֵשׁ לוֹ לִכְרֹעַ, וְיִפְסַע הַג׳ פְּסִיעוֹת בִּכְרִיעָה אַחַת, וּבְעוֹדוֹ כּוֹרֵעַ קֹדֶם שֶׁיִּזְקֹף — יִתֵּן שָׁלוֹם לִשְׂמֹאלוֹ וְלִימִינוֹ. וְהֻרְגְּלוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת אַחַר כָּךְ לִפְנֵי ה׳, כְּעֶבֶד הַנִּפְטָר מֵרַבּוֹ. וְנָהֲגוּ לוֹמַר אַחַר כָּךְ ״יְהִי רָצוֹן … שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כו׳״, כִּי הַתְּפִלָּה בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה וְלָכֵן אָנוּ מְבַקְשִׁים עַל הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנּוּכַל לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה מַמָּשׁ:
The steps and the shalom. The one praying must step back ג׳ פְּסִיעוֹת as one withdraws from before the king, then give shalom ; if he did not — כְּאִלּוּ לֹא הִתְפַּלֵּל. First to his left (יְמִין הַשְּׁכִינָה), then to his right : at ״עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו״ he inclines his head to the left, at ״הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ״ to the right. He bows (כְּרִיעָה) before stepping, makes the ג׳ פְּסִיעוֹת in a single bow, and gives shalom while still bowed. Then one prostrates before Hashem כְּעֶבֶד הַנִּפְטָר מֵרַבּוֹ, and says ״יְהִי רָצוֹן … שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ״, for prayer stands in place of the עֲבוֹדָה.
סעיף ב הַמּוֹסִיף עַל ג׳ פְּסִיעוֹת — יוּהֲרָא.
מִי שֶׁמּוֹסִיף עַל ג׳ פְּסִיעוֹת — יוּהֲרָא הִיא, שֶׁנִּרְאֶה חוֹלֵק כָּבוֹד לַשְּׁכִינָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם:
Do not add. One who adds beyond ג׳ פְּסִיעוֹת — יוּהֲרָא : he appears to render honor to the Shekhina more than other people.
סעיף ג אֵימָתַי חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ — עַד קְדֻשָּׁה, קוֹל רָם אוֹ ד׳ אַמּוֹת.
בְּמָקוֹם שֶׁכָּלוּ הַג׳ פְּסִיעוֹת — יַעֲמֹד, וְלֹא יַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשָּׁה, שֶׁאִם חוֹזֵר מִיָּד — דּוֹמֶה לְתַלְמִיד שֶׁנִּפְטַר מֵרַבּוֹ וּפָסַע לַאֲחוֹרָיו וְחוֹזֵר מִיָּד, שֶׁסּוֹפוֹ מוֹכִיחַ עַל תְּחִלָּתוֹ שֶׁלֹּא פָּסַע לַאֲחוֹרָיו כְּדֵי לִפָּטֵר מִמֶּנּוּ, אֲבָל כְּשֶׁמַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשָּׁה — נִרְאֶה לַכֹּל שֶׁחוֹזֵר בִּשְׁבִיל הַקְּדֻשָּׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּשֶּׁהִתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם — מֻתָּר לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה לַכֹּל שֶׁחוֹזֵר בִּשְׁבִיל לְכַוֵּן לְמַה שֶּׁיֹּאמַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר. וְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר עַצְמוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר מִיָּד מִן הַדִּין, שֶׁנִּרְאֶה לַכֹּל שֶׁעוֹשֶׂה כֵן כְּדֵי לְהוֹצִיא רַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן, אֶלָּא שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲמֹד כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת. וְכֵן יָחִיד הַמִּתְפַּלֵּל דַּי לוֹ שֶׁיַּעֲמֹד כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת לְפִי סְבָרָא זוֹ. אֲבָל לְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם יָחִיד הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ לְהַמְתִּין כְּשִׁעוּר שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשָּׁה, אִם לֹא שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל שֵׁנִית, כְּגוֹן לְתַשְׁלוּמִין, שֶׁאָז לְדִבְרֵי הַכֹּל דַּי שֶׁיַּמְתִּין כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״ה, וְלֹא יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה לַכֹּל שֶׁחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל. וְכֵן אִם חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ כְּדֵי לִפֹּל עַל פָּנָיו מְיֻשָּׁב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קל״א. וּלְעִנְיַן מַעֲשֶׂה, בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר בְּקַל — יֵשׁ לָחֹש לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְכֵן נוֹהֲגִין. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ דֹּחַק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיָבוֹאוּ לִידֵי מַחֲלֹקֶת — יָכוֹל לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ מִיָּד שֶׁפָּתַח הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּקוֹל רָם. וּכְשֶׁאוֹמְרִים פִּיּוּטִים קֹדֶם קְדֻשָּׁה — לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין צָרִיךְ לַעֲמֹד עַד קְדֻשָּׁה, אֶלָּא מִיָּד שֶׁפָּתַח שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּקוֹל רָם — חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ:
When one returns. Where the ג׳ פְּסִיעוֹת end — he stands, and does not return to his place עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשָּׁה (returning at once : סוֹפוֹ מוֹכִיחַ עַל תְּחִלָּתוֹ). וְיֵשׁ אוֹמְרִים : once the shaliach tzibbur begins בְּקוֹל רָם — permitted to return (to concentrate on what he will say). The shaliach tzibbur himself may return מִיָּד מִן הַדִּין, but the custom is to stand כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת ; so too the יָחִיד. לְעִנְיַן מַעֲשֶׂה : where it is easy — לָחֹש לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, וְכֵן נוֹהֲגִין ; but where there is דֹּחַק and risk of מַחֲלֹקֶת — he may return as soon as the קוֹל רָם begins ; and for פִּיּוּטִים before קְדֻשָּׁה, לְדִבְרֵי הַכֹּל one returns at the קוֹל רָם.
סעיף ד לַעֲמֹד בִּמְקוֹם הַפְּסִיעוֹת אוֹ לִפְסֹעַ ו׳ פְּסִיעוֹת.
אִם הוּא רוֹצֶה עוֹמֵד בַּמָּקוֹם שֶׁפָּסַע וְאֵינוֹ חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לִפְסֹעַ ו׳ פְּסִיעוֹת, ג׳ לַאֲחוֹרָיו וְג׳ בְּשׁוּבוֹ לִמְקוֹמוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ בְּג׳ פְּסִיעוֹת לְפָנָיו. וּמִטַּעַם זֶה קְצָת מַקְפִּידִין שֶׁלֹּא יַעֲבֹר אָדָם לִפְנֵיהֶם בְּעוֹד שֶׁהֵם עוֹמְדִין בְּמָקוֹם שֶׁפָּסַע שֶׁלֹּא יַפְסִיק זֶה בֵּין ו׳ פְּסִיעוֹתֵיהֶם, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם עַל יְדֵי קְפִידָתָם טוֹעִים, שֶׁכְּשֶׁרוֹאִים מִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם — הֵם מְמַהֲרִים לַחֲזֹר לִמְקוֹמָן קֹדֶם שִׁעוּר שֶׁנִּתְבָּאֵר:
To stand or ו׳ פְּסִיעוֹת. If he wishes, he stays where he stepped and does not return. וְיֵשׁ אוֹמְרִים : one should take ו׳ פְּסִיעוֹת — ג׳ backward and ג׳ returning to one’s place. For this reason some are particular that one not pass before someone still standing there (so as not to cut his ו׳ פְּסִיעוֹת) — but by that stringency they err, for on seeing someone wishing to pass they hurry to return קֹדֶם שִׁעוּר, before the measure.
סעיף ה יָחִיד שֶׁסִּיֵּם קֹדֶם הַצִּבּוּר ; עוֹקֵר רֶגֶל שְׂמֹאל תְּחִלָּה.
יָחִיד שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר וְסִיֵּם תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם לַצִּבּוּר — אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַחֲזִיר פָּנָיו לַצִּבּוּר עַד שֶׁיְּסַיֵּם שְׁלִיחַ צִבּוּר תְּפִלָּתוֹ, שֶׁאָז רַשַּׁאי לְהַחֲזִיר פָּנָיו, אֲבָל לֹא לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשָּׁה בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְיֵשׁ מַחֲמִירִים לַעֲמֹד בַּמָּקוֹם שֶׁפָּסַע וּלְכַוֵּן שָׁם רַגְלָיו כְּמוֹ בַּתְּפִלָּה עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לִקְדֻשָּׁה. וְטוֹב לָחֹש לְדִבְרֵיהֶם. וּכְשֶׁפּוֹסֵעַ — עוֹקֵר רֶגֶל שְׂמֹאל תְּחִלָּה, לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ הֲלִיכַת אָדָם בִּסְתָם הִיא לַעֲקֹר רֶגֶל יָמִין תְּחִלָּה, לָכֵן עוֹקֵר כָּאן רֶגֶל שְׂמֹאל תְּחִלָּה לְהַרְאוֹת כְּאִלּוּ כָּבֵד עָלָיו לִפָּטֵר מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם. וּמִטַּעַם זֶה אִטֵּר רֶגֶל עוֹקֵר תְּחִלָּה שְׂמֹאלוֹ שֶׁהוּא יְמִין כָּל אָדָם:
The individual and the left foot. A יָחִיד who prays with the tzibbour and finished before it — אֵין לוֹ רְשׁוּת to turn his face toward the tzibbour עַד שֶׁיְּסַיֵּם שְׁלִיחַ צִבּוּר, nor to return to his place עַד קְדֻשָּׁה. וְיֵשׁ מַחֲמִירִים to keep the feet joined as בַּתְּפִלָּה — וְטוֹב לָחֹש. When he steps back — עוֹקֵר רֶגֶל שְׂמֹאל תְּחִלָּה (since normally one starts with the right foot ; here, to show that it is כָּבֵד for him to withdraw from before הַמָּקוֹם) ; the left-handed (אִטֵּר) starts with his own left, which is everyone’s right.
סעיף ו שִׁעוּר הַפְּסִיעוֹת — גּוּדָל בְּצַד עָקֵב, וְלֹא גַּסּוֹת יוֹתֵר.
שִׁעוּר פְּסִיעוֹת אֵלּוּ, לְכָל הַפָּחוֹת הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן גוּדָל בְּצַד עָקֵב, וַאֲפִלּוּ אִם הַמָּקוֹם צַר, לְפִי שֶׁפָּחוֹת מִזֶּה אֵינָהּ נִקְרֵאת פְּסִיעָה כְּלָל. וּלְכַתְּחִלָּה לֹא יַפְסִיעַ פְּסִיעוֹת גַּסּוֹת יוֹתֵר מִזֶּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּרָץ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
The measure of the steps. The measure of these steps, at the minimum — כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן גוּדָל בְּצַד עָקֵב (the toe beside the heel), even if the place is narrow, since less than that is not called a פְּסִיעָה at all. And לְכַתְּחִלָּה one does not stride wider, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּרָץ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
סעיף ז הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר פּוֹסֵעַ בְּלַחַשׁ ; בְּקוֹל רָם סוֹמֵךְ עַל הַקַּדִּישׁ.
גַּם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ לִפְסֹעַ ג׳ פְּסִיעוֹת כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ. אֲבָל כְּשֶׁחוֹזֵר הַתְּפִלָּה בְּקוֹל רָם — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִפְסֹעַ ג׳ פְּסִיעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל הַפְּסִיעוֹת שֶׁבְּסוֹף הַקַּדִּישׁ שָׁלֵם שֶׁתִּקְּנוּהוּ חֲכָמִים לִשְׁלִיחַ צִבּוּר אַחַר כָּל תְּפִלָּה, אֶלָּא שֶׁמַּפְסִיקִים בִּקְרִיאַת סֵפֶר תּוֹרָה וְסֵדֶר קְדֻשָּׁה וְהַלֵּל וְ״אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ״ וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁכֻּלָּן לְסֵדֶר הַתְּפִלָּה בָּאִים, וְקַדִּישׁ שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם חוֹזֵר עִקָּר עַל תְּפִלַּת י״ח. וְאִם בָּא לִפְסֹעַ גַּם אַחַר תְּפִלַּת י״ח — אֵין לִמְחוֹת בְּיָדוֹ. וְאִם לֹא הִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ רַק בְּקוֹל רָם — צָרִיךְ לִפְסֹעַ ג׳ פְּסִיעוֹת אַחַר תְּפִלָּתוֹ שֶׁבְּקוֹל רָם מִלְּבַד הַפְּסִיעוֹת שֶׁאַחַר הַקַּדִּישׁ:
The shaliach tzibbur in the silent Amida. The shaliach tzibbur too must step back ג׳ פְּסִיעוֹת when he prays בְּלַחַשׁ. But in the חֲזָרָה בְּקוֹל רָם — אֵין צָרִיךְ, since he relies on the פְּסִיעוֹת at the end of the קַדִּישׁ שָׁלֵם instituted after every prayer ; if he comes to step back also after the loud prayer — אֵין לִמְחוֹת בְּיָדוֹ. And if he prayed only בְּקוֹל רָם — he must step back ג׳ פְּסִיעוֹת afterward, besides those of the קַדִּישׁ.
סעיף ח חַזָּרַת הַשַּׁ״ץ — אֵין צָרִיךְ ״יִהְיוּ לְרָצוֹן״, סוֹמֵךְ עַל ״תִּתְקַבֵּל״.
כְּשֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר הַתְּפִלָּה — אֵין צָרִיךְ לוֹמַר ״יִהְיוּ לְרָצוֹן״ בְּסוֹף הַתְּפִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל ״תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן״ שֶׁבְּסוֹף הַקַּדִּישׁ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר ״יִהְיוּ לְרָצוֹן״ בְּסוֹף הַתְּפִלָּה. וְנוֹהֲגִין כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְאַף עַל פִּי כֵן טוֹב לָחֹש לִסְבָרָא אַחֲרוֹנָה:
Yihyu leratzon in the repetition. When the shaliach tzibbur repeats the prayer — אֵין צָרִיךְ לוֹמַר ״יִהְיוּ לְרָצוֹן״ at the end, since he relies on ״תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן״ of the קַדִּישׁ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים that he must say it. וְנוֹהֲגִין like the first view ; וְאַף עַל פִּי כֵן טוֹב לָחֹש to the latter view.
Source : Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim קכ״ג (Kehot edition, ח׳ סְעִיפִים). Translation : DAAT. No passage is cited beyond this verifiable text.
היסוד — דִּינֵי הַכְּרִיעוֹת בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה
The yesod : the כריעות at the end of the Amida
The Alter Rebbe’s reading of this siman unfolds along four axes. First the פְּסִיעָה וְהַכְּרִיעָה and נְתִינַת שָׁלוֹם. Then the אִסּוּר יוּהֲרָא. Then the אֵימָתַי חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ (עַד קְדֻשָּׁה / קוֹל רָם / ד׳ אַמּוֹת) with the שִׁעוּר הַפְּסִיעוֹת. Finally the שְׁלִיחַ צִבּוּר בַּחֲזָרָה with the ״יִהְיוּ לְרָצוֹן״.
הַפְּסִיעָה וְהַכְּרִיעָה — כִּפְטִירָה מִן הַמֶּלֶךְ
The step back and the bow — withdrawing from before the king
The principle. ג׳ פְּסִיעוֹת בִּכְרִיעָה אַחַת, then נְתִינַת שָׁלוֹם לִשְׂמֹאל וְלִימִין ; לֹא עָשָׂה כֵן — כְּאִלּוּ לֹא הִתְפַּלֵּל (seif א).
The consequence. The whole gesture speaks the פְּטִירָה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, and prayer stands in place of the עֲבוֹדָה. Cf. siman 98 (כוונת התפלה).
אִסּוּר יוּהֲרָא — לֹא לְהוֹסִיף
Not to add — the pitfall of יוהרא
The principle. הַמּוֹסִיף עַל ג׳ פְּסִיעוֹת — יוּהֲרָא, שֶׁנִּרְאֶה חוֹלֵק כָּבוֹד לַשְּׁכִינָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם (seif ב).
The consequence. One keeps to the fixed measure. Cf. siman 122 (סדר סיום התפלה).
אֵימָתַי חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ
When to return to one’s place
The principle. עוֹמֵד בִּמְקוֹם הַפְּסִיעוֹת עַד שֶׁיַּגִּיעַ שַׁ״ץ לִקְדֻשָּׁה (וְיֵשׁ : מִשֶּׁפָּתַח בְּקוֹל רָם) ; שַׁ״ץ וְיָחִיד — כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת ; שִׁעוּר הַפְּסִיעָה — גּוּדָל בְּצַד עָקֵב (seifim ג-ד-ה-ו).
The consequence. One decides by the place : בְּקַל — לָרִאשׁוֹנָה, וּבִמְקוֹם דֹּחַק — מִיָּד בְּקוֹל רָם. Cf. siman 104 (הפסק בתפלה).
הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בַּחֲזָרָה
The shaliach tzibbur in the repetition
The principle. פּוֹסֵעַ בְּלַחַשׁ ; בַּחֲזָרָה סוֹמֵךְ עַל פְּסִיעוֹת הַקַּדִּישׁ ; וְאֵין צָרִיךְ ״יִהְיוּ לְרָצוֹן״, סוֹמֵךְ עַל ״תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן״ (seifim ז-ח).
The consequence. וְנוֹהֲגִין כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, וְטוֹב לָחֹש to the latter view. Cf. siman 124 (חזרת הש״ץ).
A note for study. The scope of this siman — the פְּסִיעוֹת, the נְתִינַת שָׁלוֹם and the אֵימָתַי חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ — bears on the daily conduct of the Amida. This page presents it at the level of the principle attested in the Rav’s text, adding nothing invented. For deep study and personal conduct, study with a Habad Rav and in the texts themselves.
כחו של אדמו״ר הזקן בפסק
The force of the Alter Rebbe’s psak
A comparison of the Alter Rebbe’s way with those of the Mehaber, the Mishna Beroura (משנה ברורה) and the Aroukh haShulchan (ערוך השולחן) on the key points of siman קכ״ג. The Alter Rebbe’s Shulchan Aruch (שולחן ערוך הרב) row is highlighted — it shows the Rav’s own sensibility as it emerges from his eight seifim.
| Topic | Mehaber | Mishna Beroura | Aroukh haShulchan | The Alter Rebbe’s way (שולחן ערוך הרב) |
|---|---|---|---|---|
| הַפְּסִיעוֹת וְנְתִינַת שָׁלוֹם | או״ח קכ״ג — כּוֹרֵעַ וּפוֹסֵעַ ג׳ פְּסִיעוֹת בִּכְרִיעָה אַחַת ; ״עוֹשֶׂה שָׁלוֹם״ לִשְׂמֹאל וְ״הוּא יַעֲשֶׂה״ לְיָמִין. | מ״ב קכ״ג — פְּרָטֵי הַכְּרִיעָה וְהַשָּׁלוֹם וְנֻסַּח ״יְהִי רָצוֹן״. | ערוה״ש קכ״ג — טַעַם הַפְּסִיעוֹת כִּפְטִירָה מִן הַמֶּלֶךְ. | The Alter Rebbe’s way — ג׳ פְּסִיעוֹת בִּכְרִיעָה אַחַת ; שָׁלוֹם לִשְׂמֹאל (יְמִין הַשְּׁכִינָה) וְלִימִין ; לֹא עָשָׂה — כְּאִלּוּ לֹא הִתְפַּלֵּל (סעיף א). |
| הַמּוֹסִיף וְיוּהֲרָא | או״ח קכ״ג — מִי שֶׁמּוֹסִיף עַל ג׳ פְּסִיעוֹת הֲוֵי יוּהֲרָא. | מ״ב קכ״ג — גֶּדֶר הַיּוּהֲרָא בַּהוֹסָפָה. | ערוה״ש קכ״ג — הַטַּעַם שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף. | The Alter Rebbe’s way — יוּהֲרָא הִיא, שֶׁנִּרְאֶה חוֹלֵק כָּבוֹד לַשְּׁכִינָה יוֹתֵר מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם (סעיף ב). |
| אֵימָתַי חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ | או״ח קכ״ג — לֹא יַחֲזֹר עַד שֶׁיַּגִּיעַ שַׁ״ץ לִקְדֻשָּׁה, וְלַפָּחוֹת עַד קוֹל רָם ; יָחִיד כְּדֵי ד׳ אַמּוֹת. | מ״ב קכ״ג — פְּרָטֵי הַהַמְתָּנָה וְהַשִּׁעוּר. | ערוה״ש קכ״ג — מַחֲלֹקֶת הַסְּבָרוֹת בַּחֲזָרָה לַמָּקוֹם. | The Alter Rebbe’s way — עַד קְדֻשָּׁה ; וְיֵשׁ מִקּוֹל רָם ; שַׁ״ץ וְיָחִיד כְּדֵי ד׳ אַמּוֹת ; לְמַעֲשֶׂה בְּקַל לָרִאשׁוֹנָה, וּבְדֹחַק מִיָּד (סעיפים ג-ה). |
| שַׁ״ץ בַּחֲזָרָה וְ״יִהְיוּ לְרָצוֹן״ | או״ח קכ״ג — שַׁ״ץ פּוֹסֵעַ בְּלַחַשׁ ; בְּקוֹל רָם אֵין צָרִיךְ ; וְאֵין אוֹמֵר ״יִהְיוּ לְרָצוֹן״. | מ״ב קכ״ג — סְמִיכָה עַל פְּסִיעוֹת הַקַּדִּישׁ. | ערוה״ש קכ״ג — גֶּדֶר סְמִיכַת הַשַּׁ״ץ עַל הַקַּדִּישׁ. | The Alter Rebbe’s way — סוֹמֵךְ עַל ״תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן״ ; וְנוֹהֲגִין כָּרִאשׁוֹנָה, וְטוֹב לָחֹש לָאַחֲרוֹנָה (סעיפים ז-ח). |
Table drawn from the Mehaber’s text (Orah Haïm קכ״ג, Sefaria source) and the verifiable nossei kelim (Beit Yossef, Tour, Rambam Hilkhot Tefila, Rosh, Magen Avraham, Taz, Eliya Rabba, Mishna Beroura, Beour Halakha, Pri Megadim, Aroukh haShulchan, Kaf haḤaim ; Talmud Yoma נ״ג, Berakhot). The Alter Rebbe column rests on the real text of the Shulchan Arukh HaRav (ח׳ סְעִיפִים) reproduced in §1.
קווי היסוד של שיטת הרב
The lines of force of the Rav’s way on this siman
Three orientations that mark the Alter Rebbe’s sensibility on this siman. Each follows the structure : principle of the siman → the Rav’s reading → practical consequence. Each line rests on the Rav’s real text (§1).
קו א — הַפְּסִיעָה כִּפְטִירָה מִן הַמֶּלֶךְ
Line 1 — the step back as withdrawal from before the king
Principle of the siman : ג׳ פְּסִיעוֹת בִּכְרִיעָה אַחַת, שָׁלוֹם לִשְׂמֹאל וְלִימִין ; שִׁעוּר — גּוּדָל בְּצַד עָקֵב (סעיפים א, ו).
The Rav’s reading : the whole gesture expresses the פְּטִירָה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ — hence עֲקִירַת רֶגֶל שְׂמֹאל תְּחִלָּה. Cf. siman 98.
Practical consequence : step back with measure, neither too short (less than a פְּסִיעָה) nor כְּרָץ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
קו ב — אֵימָתַי חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ
Line 2 — when to return to one’s place
Principle of the siman : עוֹמֵד בִּמְקוֹם הַפְּסִיעוֹת עַד קְדֻשָּׁה (וְיֵשׁ : מִקּוֹל רָם) ; שַׁ״ץ וְיָחִיד — כְּדֵי ד׳ אַמּוֹת (סעיפים ג-ד-ה).
The Rav’s reading : one decides by the place — בְּקַל לָרִאשׁוֹנָה, וּבִמְקוֹם דֹּחַק וּמַחֲלֹקֶת מִיָּד בְּקוֹל רָם. Cf. siman 104.
Practical consequence : do not return at once (סוֹפוֹ מוֹכִיחַ), yet do not provoke a מַחֲלֹקֶת in a crowded place.
קו ג — הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בַּחֲזָרָה
Line 3 — the shaliach tzibbur in the repetition
Principle of the siman : פּוֹסֵעַ בְּלַחַשׁ ; בַּחֲזָרָה סוֹמֵךְ עַל הַקַּדִּישׁ ; אֵין צָרִיךְ ״יִהְיוּ לְרָצוֹן״ (סעיפים ז-ח).
The Rav’s reading : the structure of the תְּפִלָּה בְּצִבּוּר rests on the קַדִּישׁ שָׁלֵם and on ״תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן״. Cf. siman 124.
Practical consequence : וְנוֹהֲגִין כָּרִאשׁוֹנָה, וְטוֹב לָחֹש to the latter view — saying ״יִהְיוּ לְרָצוֹן״ quietly.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
Habad practice
Points of conduct that follow directly from siman קכ״ג in the sensibility of the Alter Rebbe and Habad — presented at the level of the principle, deferring to the Rav for the detail of cases.
For the Habad Hassid — Siman קכ״ג (דִּינֵי הַכְּרִיעוֹת בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה)
- ① הַפְּסִיעוֹת. Step back ג׳ פְּסִיעוֹת in a single כְּרִיעָה, giving שָׁלוֹם to the left (״עוֹשֶׂה שָׁלוֹם״) then to the right (״הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם״) while still bowed. Basis : SA HaRav קכ״ג seif א.
- ② Do not add. Do not add beyond ג׳ פְּסִיעוֹת — יוּהֲרָא. Basis : SA HaRav קכ״ג seif ב.
- ③ אֵימָתַי חוֹזֵר. Stand where the steps end and return עַד שֶׁיַּגִּיעַ שַׁ״ץ לִקְדֻשָּׁה (at the latest at the קוֹל רָם) ; in דֹּחַק — as soon as the קוֹל רָם begins. Basis : SA HaRav קכ״ג seifim ג-ד.
- ④ רֶגֶל שְׂמֹאל. Step back lifting the רֶגֶל שְׂמֹאל first (the left-handed : his own left) ; a יָחִיד who finished before the tzibbour does not turn עַד שֶׁיְּסַיֵּם שַׁ״ץ. Basis : SA HaRav קכ״ג seif ה.
- ⑤ שִׁעוּר. Each step at least גּוּדָל בְּצַד עָקֵב, and לְכַתְּחִלָּה no wider (כְּרָץ מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ). Basis : SA HaRav קכ״ג seif ו.
- ⑥ שַׁ״ץ. The שַׁ״ץ steps back ג׳ פְּסִיעוֹת בְּלַחַשׁ ; in the חֲזָרָה בְּקוֹל רָם he relies on the פְּסִיעוֹת of the קַדִּישׁ. Basis : SA HaRav קכ״ג seif ז.
- ⑦ יִהְיוּ לְרָצוֹן. In the חֲזָרָה the שַׁ״ץ need not say ״יִהְיוּ לְרָצוֹן״ (relying on ״תִּתְקַבֵּל״) ; וְטוֹב לָחֹש to the view that requires it. Basis : SA HaRav קכ״ג seif ח.
⚠ This section presents Habad conduct grounded in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, siman קכ״ג (real text reproduced in §1). It does not replace a rabbinic decision for a particular case. For any concrete question — the פְּסִיעוֹת, the אֵימָתַי חוֹזֵר, the שַׁ״ץ בַּחֲזָרָה — consult your Rav, and for Habad, a Habad Rav.