דף הבית › אורח חיים — יום-יום › סימן רי״ז · 217 › רמה 3 — סיכום מקיף

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ק י ף ✦ ❖ ✦

Siman רי״ז

ברכת הבשמים והמוגמר

ברכת הבשמים והמוגמר. נעשה להריח ; ריח בלא עיקר ; ריח שאסור להריח בו ; חנותו של בשם ; דעתו לחזור ; מוגמר ; ערוה ועכו״ם ; הולכים אחר הרוב
חזרה מסודרת, שינון מהיר, וההנהגה למעשה

המקור: שולחן ערוך, אורח חיים רי״ז — ח׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · DAAT
ללומדים שכבר עברו על רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 תכנית הסיכום

היסוד המרכזי — קו הסימן
טבלת האב של ח׳ הסעיפים
הסוגיא — השאלה האם
חנותו של בשם — סעיף א׳
נעשה להריח — סעיף ב׳
מוגמר וריח בלא עיקר — סעיף ג׳
ריח שאסור להריח בו — סעיפים ד׳-ו׳
הולכים אחר הרוב — סעיפים ז׳-ח׳
כללי זהב
סימן זיכרון
מכשלות שיש להיזהר מהן
ההנהגה למעשה

1. היסוד המרכזי — קו הסימן

הכלל הגדול של סימן רי״ז:

אין בסימן הזה (ח׳ סעיפים) אלא מידה אחת, והוא מוליכה על שמונה מקרים: אין ריח טוב בר-ברכה אלא אם כן נעשה כדי שיריחו בו — נעשה להריח. וכבר סידר הרמב״ם את החומר בשלוש משפחות היוצאות מכלל ברכה, והסימן מהלך בהן כסדרן: מה שאסור להריח בו (סעיפים ד-ו) ; מה שנעשה להעביר ריח רע (סעיף ב) ; ומה שלא נעשה להריח בעצמו (סעיף ג), ועליו נוסף פסול משלו — ריח שפרש מעיקרו, ריח בלא עיקר. וסעיף א׳ נותן את הצד החיובי, חנותו של בשם, שהגמרא הוצרכה ליישבו ; וסעיפים ז-ח אומרים כיצד נוהגין בכל זה כשאין יודעין מהיכן בא הריח: הולכים אחר הרוב.

💡 המפתח: מידה אחת ושלוש הוצאות:

המידה — אין מברכין על הריח אא״כ נעשה להריח הילכך אין מברכין על בשמים של מתים הנתונים למעלה מהמטה שאינם אלא להעביר סרחונו של מת אבל נתונים למטה מברכין שאני אומר לכבוד החיים הם עשויים וכן אין מברכין על בשמים של ב״ה ולא על שמן העשוי להעביר את הזוהמא (שו״ע או״ח רי״ז:ב).
שלוש המשפחות — שלשה מיני ריח טוב אין מברכין עליהן ואלו הן. ריח טוב שאסור להריח בו. וריח טוב שעשוי להעביר ריח רע. וריח טוב שלא נעשה להריח בעצמו של ריח זה (רמב״ם הלכות ברכות פרק ט הלכה ז).
הפסול המיוחד לסעיף ג׳ — וכן המריח בבגדים שהן מגמרים אינו מברך לפי שאין שם עקר בשם אלא ריח בלא עקר (רמב״ם הלכות ברכות פרק ט הלכה ח).
ובמקום ספק — נתערב ריח שמברכין עליו בריח שאין מברכין עליו הולכים אחר הרוב (שו״ע או״ח רי״ז:ח).

2. טבלת האב של ח׳ הסעיפים

ח׳ הסעיפים מחלקים ביניהם את החומר: הראשון נותן את המקרה שמברכין בו, השני את המידה הכללית, השלישי פסול ממין אחר, שלושת הבאים ריחות שאסורים בהרחה, ושני האחרונים דרך ההכרעה בספק.

סעיף	המקרה	עיקר ההלכה	סימן
א׳	חנותו של בשם	הנכנס לחנותו של בשם שיש בו מיני בשמים מברך בורא מיני בשמים ישב שם כל היום אינו מברך אלא אחת נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ודוקא שלא היה בדעתו לחזור אבל היה דעתו לחזור לא יברך (שו״ע או״ח רי״ז:א)	בורא מיני בשמים
ב׳	נעשה להריח	אין מברכין על הריח אא״כ נעשה להריח הילכך אין מברכין על בשמים של מתים הנתונים למעלה מהמטה שאינם אלא להעביר סרחונו של מת אבל נתונים למטה מברכין שאני אומר לכבוד החיים הם עשויים וכן אין מברכין על בשמים של ב״ה ולא על שמן העשוי להעביר את הזוהמא (שו״ע או״ח רי״ז:ב)	לכבוד החיים
ג׳	מוגמר וכלים מגומרים	מוגמר שמגמרין בו את הכלים אין מברכין עליו לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר אלא כדי ליתן ריח בכלים וכן המריח בכלים שהם מגומרים אינו מברך לפי שאין עיקר אלא ריח בלא עיקר (שו״ע או״ח רי״ז:ג)	ריח בלא עיקר
ד׳	בשמים של ערוה	בשמים של ערוה כגון קופה של בשמים תלוי בצוארה או אוחזת בידה או בפיה אין מברכין עליהם לפי שאסור להריח בהם שמא יבא לידי הרגל נשיקה או קירוב בשר (שו״ע או״ח רי״ז:ד)	שמא יבא לידי הרגל
ה׳	בשמים של עכו״ם	בשמים של עכו״ם אין מברכין עליהם לפי שאסור להריח בהם (שו״ע או״ח רי״ז:ה)	אסור להריח
ו׳	מסיבה של עובדי עכו״ם	מסיבה של עובדי עכו״ם אין מברכין על בשמים שלהם דסתם מסיבתן לעכו״ם (שו״ע או״ח רי״ז:ו)	סתם מסיבתן
ז׳	חוץ לכרך	היה הולך חוץ לכרך והריח ריח טוב אם רוב העיר עע״א אינו מברך ואם רוב ישראל מברך (שו״ע או״ח רי״ז:ז)	רוב העיר
ח׳	תערובת ריחות	נתערב ריח שמברכין עליו בריח שאין מברכין עליו הולכים אחר הרוב (שו״ע או״ח רי״ז:ח)	אחר הרוב

⚖ 2. טבלת האב של ח׳ הסעיפים

נעשה להריח → מברך → נעשה להעביר ריח רע → אינו מברך → נעשה ליתן ריח בכלים → אינו מברך → ריח בלא עיקר → אינו מברך → אסור להריח בו → אינו מברך → ספק → הולכים אחר הרוב.

3. הסוגיא — השאלה האם

📖 המשנה — אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של עובדי כוכבים, ולא על הנר ולא על הבשמים של מתים, ולא על הנר ולא על הבשמים שלפני עבודה זרה (משנה ברכות פרק ח משנה ו) : שלושה שאין מברכין עליהם.

↓

❓ טעם המשנה — אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של מתים. מאי טעמא? נר — לכבוד הוא דעבידא, בשמים לעבורי ריחא הוא דעבידי (ברכות נ״ג ע״א) : לא החומר פוסל אלא התכלית.

⚖️ מימרת רב הונא — אמר רב הונא: בשמים של בית הכסא, ושמן העשוי להעביר את הזוהמא — אין מברכין עליו (ברכות נ״ג ע״א) : שני מקרים חדשים, ואותו טעם.

↓

🧭 הכלל, ומיד קושיא עליו — למימרא דכל היכא דלאו לריחא עבידא לא מברכין עלויה? (ברכות נ״ג ע״א) ; ומתיבי מחנותו של בשם, הנכנס לחנותו של בשם והריח ריח, אפילו ישב שם כל היום כולו אינו מברך אלא פעם אחת. נכנס ויצא, נכנס ויצא — מברך על כל פעם ופעם (ברכות נ״ג ע״א).

✅ התירוץ שממנו סעיף א׳ — אין, לריחא נמי הוא דעבידא, כי היכי דנירחו אינשי וניתו ונזבון מיניה (ברכות נ״ג ע״א) : רצון הבשם שיצא הריח — ונמצא שעשוי לריח.

4. חנותו של בשם — סעיף א׳

🏪 לשון מרן — הנכנס לחנותו של בשם שיש בו מיני בשמים מברך בורא מיני בשמים ישב שם כל היום אינו מברך אלא אחת נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ודוקא שלא היה בדעתו לחזור אבל היה דעתו לחזור לא יברך (שו״ע או״ח רי״ז:א).

📍 המקום — ולפ״ז אם מונחים בשמים בחדרו של חנוני הבושם ולא בחנותו (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:א), ואז דהתם לא עבידא לריחא אז אפילו אם נתכוין הנכנס שם להריח בהם א״צ לברך אם לא שנטלו בידו להריח בו אותה נטילה משוה לו עבידא לריחא וצריך לברך (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:א) : אין החדר שמאחורי החנות כחנות.

↓

🤔 כוונה — יש אומרים דדוקא במתכוין להריח אבל באינו מתכוין אלא שהריח בא מאליו ונהנה מזה אינו מברך אבל רבים חולקים ע״ז וס״ל דאפילו אינו מריח במתכוין כיון שהבשמים נעשים כדי להריח בהם והוא נהנה מברך (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:ב) ; והט״ז החמיר, נ״ל מזה דאין חיוב בברכה זו אלא בנכנס ונתכוין להריח אבל בלא״ה אלא שהריח אתי ממילא אין חייב (ט״ז או״ח סימן רי״ז).

🔁 דעתו לחזור — ודוקא כשהיה דעתו לחזור מיד (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:ו), ולעומת זה ואם הלך לעסקיו או להתפלל בבהכ״נ הוי הפסק וצריך לברך שנית (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:ו) : הדעת מכרעת ולא המפתן.

5. נעשה להריח — סעיף ב׳

📏 לשון מרן — אין מברכין על הריח אא״כ נעשה להריח הילכך אין מברכין על בשמים של מתים הנתונים למעלה מהמטה שאינם אלא להעביר סרחונו של מת אבל נתונים למטה מברכין שאני אומר לכבוד החיים הם עשויים וכן אין מברכין על בשמים של ב״ה ולא על שמן העשוי להעביר את הזוהמא (שו״ע או״ח רי״ז:ב).

⚰️ מעלה ומטה — ובירושלמי של מתים הדא דתימא כשנתונין למעלה ממטתו של מת אבל נתונין למטה מברכין שאני אומר לכבוד החיים הם עשויין (בית יוסף או״ח סימן רי״ז) ; וכדי שיריחו ויהנו (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:ט) : אותה קטורת משנה דינה לפי מקומה.

↓

🚿 בית הכסא והשמן — שמוליך איסטניס לביה״כ להעביר הריח רע אם הולך אדם ומריח מרחוק ריח בשמים אלו א״צ לברך כיון דבעלים לא עשאום אלא להעביר הר״ר ואפילו במתכוין להריח נמי אין מברך (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:י) ; וואין נ״מ בין שמן סתם לשמן אפרסמון דחשיבא ובכל ענין אין מברך עליהם שום ברכה כיון שלא באו אלא לסלק הזוהמא (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:יא) : אף שמן יקר אין מברכין עליו כשבא להעביר ריח.

🧼 למעשה בימינו — ולכן אין מברכין על הבורית שקורין זיי״ף שיש בהם ריחות טובות, לפי שעיקרו של בורית הוא להעביר זוהמת הגוף והראש (ערוך השלחן או״ח סימן רי״ז) : אף הסבון המבושם בכלל.

6. מוגמר וריח בלא עיקר — סעיף ג׳

💨 לשון מרן — מוגמר שמגמרין בו את הכלים אין מברכין עליו לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר אלא כדי ליתן ריח בכלים וכן המריח בכלים שהם מגומרים אינו מברך לפי שאין עיקר אלא ריח בלא עיקר (שו״ע או״ח רי״ז:ג).

📚 מהו מוגמר — ששורפין בשמים ומעבירין כלים או בגדים ע״ג עשן הבשמים ונקלט הריח בכלים או בבגדים (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:יב).

↓

🧩 שני דינים בסעיף אחד — המוגמר מצד תכליתו, מגמר שמגמרין בו את הכלים ואת הבגדים אין מברכין עליהן לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מגמר (רמב״ם הלכות ברכות פרק ט הלכה ח) ; והבגד מצד חסרון העיקר, וכן המריח בבגדים שהן מגמרים אינו מברך לפי שאין שם עקר בשם אלא ריח בלא עקר (רמב״ם הלכות ברכות פרק ט הלכה ח).

❗ תמיהת הטור — ולא הבנתי דבריו כיון שהוא חושב אותו עשוי להריח (טור או״ח סימן רי״ז) ; והבית יוסף נתן טעם לרמב״ם, וטעמו של הרמב״ם נראה שהוא משום שסובר דריח כיון שאינו צורך הגוף כל כך כשאין לו עיקר אע״פ שנהנה אין לו לברך עליו (בית יוסף או״ח סימן רי״ז).

⚠️ למעשה — ובע״ב שאין להם בשמים להריח במוש״ק ונוטלין מדוכה שדכו בה בשמים ונקלט בה ריח ומריחין ומברכין ברכתן לבטלה הוא וכמש״כ כאן שהיא ריח שאין לו עיקר (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:טו) : אין מברכין על קופסה ריקה ולא על מדוכה.

7. ריח שאסור להריח בו — סעיפים ד׳-ו׳

💍 ערוה — בשמים של ערוה כגון קופה של בשמים תלוי בצוארה או אוחזת בידה או בפיה אין מברכין עליהם לפי שאסור להריח בהם שמא יבא לידי הרגל נשיקה או קירוב בשר (שו״ע או״ח רי״ז:ד) ; ומקורו באבודרהם, וכתב הר״ד אבודרהם דבשמים של ערוה היינו כגון קופה של בשמים תלויה בצוארה או שאוחזת בידה או בפיה ואסור להריח באותם הבשמים שמא יבא לידי הרגל נשיקה או קירוב בשר (בית יוסף או״ח סימן רי״ז).

🕯️ עכו״ם — בשמים של עכו״ם אין מברכין עליהם לפי שאסור להריח בהם (שו״ע או״ח רי״ז:ה) ; והיינו שהוקטרו לעבודת גלולים (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:יח).

↓

🍷 מסיבה — מסיבה של עובדי עכו״ם אין מברכין על בשמים שלהם דסתם מסיבתן לעכו״ם (שו״ע או״ח רי״ז:ו) ; ושלא במסיבה, ודוקא במסיבה אבל שלא במסיבה מותר לברך אבשמים של עובד גלולים (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:כא).

🔒 הכלל — ואאיסור אין מברכין (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:יט) ; ובגמרא שאף עצם המעשה חטא הוא, תנו רבנן: היה מהלך בשוק של עבודה זרה נתרצה להריח — הרי זה חוטא (ברכות נ״ג ע״א).

8. הולכים אחר הרוב — סעיפים ז׳-ח׳

🚶 חוץ לכרך — היה הולך חוץ לכרך והריח ריח טוב אם רוב העיר עע״א אינו מברך ואם רוב ישראל מברך (שו״ע או״ח רי״ז:ז) ; והברייתא תנו רבנן: היה מהלך חוץ לכרך והריח ריח, אם רוב גוים — אינו מברך, אם רוב ישראל — מברך (ברכות נ״ג ע״א).

🧮 מה מודדים ברוב — אשתכח רובא דלאו לריחא עביד, וכל רובא דלאו לריחא עביד לא מברך (ברכות נ״ג ע״א) : לא האיסור בלבד אלא אף התכלית.

↓

⚖️ מחצה על מחצה — וה״ה מחצה על מחצה ישראל וכמו שמבואר לקמן בסימן רצ״ח לענין אור של הבדלה ועיין בבה״ל (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:כג) ; ומאידך ולענ״ד קשה כיון דהוא מחצה על מחצה הו״ל ספיקא דאורייתא (ביאור הלכה סימן רי״ז).

🌀 תערובת — נתערב ריח שמברכין עליו בריח שאין מברכין עליו הולכים אחר הרוב (שו״ע או״ח רי״ז:ח) ; והביאור הלכה צמצם, הוא לשון הרמב״ם וכתב בעל שמן רוקח דלא קאי אלא על שמן ובשמים של מתים ושל ביה״כ וכדומה שאינם לריח (ביאור הלכה סימן רי״ז).

9. כללי זהב

ארבעת כללי הזהב של סימן רי״ז

המידה — אין מברכין על הריח אא״כ נעשה להריח הילכך אין מברכין על בשמים של מתים הנתונים למעלה מהמטה שאינם אלא להעביר סרחונו של מת אבל נתונים למטה מברכין שאני אומר לכבוד החיים הם עשויים וכן אין מברכין על בשמים של ב״ה ולא על שמן העשוי להעביר את הזוהמא (שו״ע או״ח רי״ז:ב).
שלושת המינים — שלשה מיני ריח טוב אין מברכין עליהן ואלו הן. ריח טוב שאסור להריח בו. וריח טוב שעשוי להעביר ריח רע. וריח טוב שלא נעשה להריח בעצמו של ריח זה (רמב״ם הלכות ברכות פרק ט הלכה ז).
ריח בלא עיקר — וכן המריח בבגדים שהן מגמרים אינו מברך לפי שאין שם עקר בשם אלא ריח בלא עקר (רמב״ם הלכות ברכות פרק ט הלכה ח).
ובספק — נתערב ריח שמברכין עליו בריח שאין מברכין עליו הולכים אחר הרוב (שו״ע או״ח רי״ז:ח).

10. סימן זיכרון

תכלית · עיקר · היתר · רוב — ארבע השאלות של סימן רי״ז

① לשם מה? — האם נעשה הריח כדי שיריחו בו, או לתכלית אחרת?
② יש לו עיקר? — האם מקור הריח לפנינו, או שהריח מרחף לבדו?
③ מותר להריח? — האם יש איסור נלוה לריח זה?
④ ובספק? — הולכין אחר הרוב.

אין, לריחא נמי הוא דעבידא, כי היכי דנירחו אינשי וניתו ונזבון מיניה (ברכות נ״ג ע״א) — תירוץ הגמרא, וממנו כל סעיף א׳.
אין מברכין לא על הנר ולא על הבשמים של מתים. מאי טעמא? נר — לכבוד הוא דעבידא, בשמים לעבורי ריחא הוא דעבידי (ברכות נ״ג ע״א) — התכלית ולא החומר.
ואאיסור אין מברכין (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:יט) — שלוש תיבות המסדרות את סעיפים ד-ו.
דלברכה צריך ריח טוב בלא רע ובלא איסורים ושלא יכוין שילך הריח למקום אחר (ערוך השלחן או״ח סימן רי״ז) — התנאי כולו בשורה אחת.

11. מכשלות שיש להיזהר מהן

❌ מכשלה א: לסבור שכל ריח טוב בר-ברכה.
→ אין מברכין על הריח אא״כ נעשה להריח הילכך אין מברכין על בשמים של מתים הנתונים למעלה מהמטה שאינם אלא להעביר סרחונו של מת אבל נתונים למטה מברכין שאני אומר לכבוד החיים הם עשויים וכן אין מברכין על בשמים של ב״ה ולא על שמן העשוי להעביר את הזוהמא (שו״ע או״ח רי״ז:ב).

❌ מכשלה ב: לברך על קופסת בשמים ריקה או על מדוכה.
→ ובע״ב שאין להם בשמים להריח במוש״ק ונוטלין מדוכה שדכו בה בשמים ונקלט בה ריח ומריחין ומברכין ברכתן לבטלה הוא וכמש״כ כאן שהיא ריח שאין לו עיקר (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:טו) ; ראיתי קצת בעלי בתים שאין להם בשמים להבדלה רק הכלי שדוכין בו בשמים יש לו ריח אם הוא של עץ מברכין עליו והם עושים ברכה לבטלה לכל הדיעות (ט״ז או״ח סימן רי״ז).

❌ מכשלה ג: לסבור שסבון או משחה מבושמים בני ברכה.
→ ואין נ״מ בין שמן סתם לשמן אפרסמון דחשיבא ובכל ענין אין מברך עליהם שום ברכה כיון שלא באו אלא לסלק הזוהמא (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:יא) ; ולכן אין מברכין על הבורית שקורין זיי״ף שיש בהם ריחות טובות, לפי שעיקרו של בורית הוא להעביר זוהמת הגוף והראש (ערוך השלחן או״ח סימן רי״ז).

❌ מכשלה ד: לחזור ולברך בכניסה, אף שהיה בדעתו לחזור מיד.
→ ודוקא כשהיה דעתו לחזור מיד (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:ו) ; ואפילו כשחוזר ומריח בבשמים אחרים ג״כ א״צ לברך (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:ז).

12. ההנהגה למעשה

המקרה	ההנהגה	ההלכה שביסודה
① חנותו של בשם	מברך בורא מיני בשמים בכניסה	הנכנס לחנותו של בשם שיש בו מיני בשמים מברך בורא מיני בשמים ישב שם כל היום אינו מברך אלא אחת נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ודוקא שלא היה בדעתו לחזור אבל היה דעתו לחזור לא יברך (שו״ע או״ח רי״ז:א)
② יצא ודעתו לחזור מיד	אינו חוזר ומברך	ודוקא כשהיה דעתו לחזור מיד (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:ו)
③ בשמים של מת	למעלה מן המטה אינו מברך, ולמטה מברך	אין מברכין על הריח אא״כ נעשה להריח הילכך אין מברכין על בשמים של מתים הנתונים למעלה מהמטה שאינם אלא להעביר סרחונו של מת אבל נתונים למטה מברכין שאני אומר לכבוד החיים הם עשויים וכן אין מברכין על בשמים של ב״ה ולא על שמן העשוי להעביר את הזוהמא (שו״ע או״ח רי״ז:ב)
④ בגד או קופסה מגומרים	אין ברכה — ריח בלא עיקר	מוגמר שמגמרין בו את הכלים אין מברכין עליו לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר אלא כדי ליתן ריח בכלים וכן המריח בכלים שהם מגומרים אינו מברך לפי שאין עיקר אלא ריח בלא עיקר (שו״ע או״ח רי״ז:ג)
⑤ ריח שאסור להריח בו	אין ברכה כלל	בשמים של עכו״ם אין מברכין עליהם לפי שאסור להריח בהם (שו״ע או״ח רי״ז:ה)
⑥ ריח שמקורו אינו ידוע	הולכין אחר הרוב	היה הולך חוץ לכרך והריח ריח טוב אם רוב העיר עע״א אינו מברך ואם רוב ישראל מברך (שו״ע או״ח רי״ז:ז)

✦ ❖ ✦ חמשת עיקרי המעשה של סימן רי״ז בקצרה

אין ריח בר-ברכה אלא אם כן נעשה להריח — אין מברכין על הריח אא״כ נעשה להריח הילכך אין מברכין על בשמים של מתים הנתונים למעלה מהמטה שאינם אלא להעביר סרחונו של מת אבל נתונים למטה מברכין שאני אומר לכבוד החיים הם עשויים וכן אין מברכין על בשמים של ב״ה ולא על שמן העשוי להעביר את הזוהמא (שו״ע או״ח רי״ז:ב).
וחנותו של בשם בכלל זה — אין, לריחא נמי הוא דעבידא, כי היכי דנירחו אינשי וניתו ונזבון מיניה (ברכות נ״ג ע״א).
ריח בלא עיקר אינו בר-ברכה — וכן המריח בבגדים שהן מגמרים אינו מברך לפי שאין שם עקר בשם אלא ריח בלא עקר (רמב״ם הלכות ברכות פרק ט הלכה ח).
ומה שאסור להריח בו אינו בר-ברכה — ואאיסור אין מברכין (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:יט).
ובמקום שאין יודעין — הרוב מכריע — נתערב ריח שמברכין עליו בריח שאין מברכין עליו הולכים אחר הרוב (שו״ע או״ח רי״ז:ח).

🎓 סיכום מסלול הלימוד

רמה	התוכן	הנרכש
🌱 רמה 1 — בסיס	לשון ח׳ הסעיפים, ביאור שוטף והסבר	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — למדן	סוגיית ברכות נ״ג ע״א ; חקירת התשמיש וההנאה ; מחלוקת הט״ז והב״ח ; ריח שאין לו עיקר	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת האב של ח׳ הסעיפים, תרשימים, כללי זהב וסימן זיכרון	שליטה מעשית וחזרה

💡 המשך מוצע:

לחזור ולקרוא את סימן רי״ז בשולחן ערוך עצמו
לעיין ברמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): סימן זה הוא דף מעבר — אדמו״ר הזקן לא כתבו בשולחן ערוך שלו ; והפניה לרמות 1-3 ולסידור אדמו״ר הזקן
ללמוד משנה ברורה וביאור הלכה על סימן זה (וראה סימנים רט״ז · 216, רי״ח · 218)
להתבונן במידת הסימן: מפני מה התכלית של הריח, ולא ההנאה שבו, מכריעה את ברכתו?

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן רי״ז · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com

📖להצטרף לחברותא