אורח חיים ל״ו · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן ל״ו · דִּקְדּוּק כְּתִיבַת הָאוֹתִיּוֹת וּתְמוּנָתָן

דרכו של אדמו״ר הזקן בדִּקְדּוּק צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת וּתְמוּנָתָן: כָּל אוֹת בִּכְתִיבָה תַּמָּה בְּלֹא לְשַׁנּוֹת צוּרָתָהּ וְלֹא לְדַמּוֹתָהּ לְאַחֶרֶת ; כָּל אוֹת גֹּלֶם אֶחָד (נְגִיעוֹת הַיּוּ״דִין, הַשִּׁי״ן, הָעַיִ״ן, הַצָּדִ״י ; יוֹצְאִים הַה״א וְהַקּוּ״ף) ; אֲמַת הַמִּדָּה שֶׁל תִּינוֹק דְּלָא חַכִּים וְלָא טִפֵּשׁ ; וְתָּגֵי שעטנ״ז ג״ץ — ברגישות חב״ד.

למה רמה 4 מיוחדת לאדמו״ר הזקן? השולחן ערוך של אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שכתבו אדמו״ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חב״ד, תלמיד המגיד ממעזריטש). ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות בחיבור אחד, ופוסק בחריפות תלמודית מיוחדת.

לחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון — פסקו הוא ההכרעה. הרבי הורה במפורש ללמוד ברצינות את שולחן ערוך הרב. דף זה מאסף את שיטת הרב על סימן ל״ו — דִּקְדּוּק כְּתִיבַת הָאוֹתִיּוֹת וּתְמוּנָתָן. הסימן כולל אצל הרב ו׳ סְעִיפִים, שבהם אדמו״ר הזקן פורש: כְּתִיבָה תַּמָּה וּמְקוֹר הַצּוּרָה (תַּלְמוּד, מִדְרָשִׁים, קַבָּלַת הָרִאשׁוֹנִים) ; תְּמוּנַת כָּל אוֹת (זוֹ תְּמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת) מֵאָלֶ״ף עַד תָּי״ו ; חִיּוּב הגֹּלֶם אֶחָד וְהַנְּגִיעוֹת ; אֲמַת הַמִּדָּה שֶׁל תִּינוֹק דְּלָא חַכִּים וְלָא טִפֵּשׁ ; תָּגֵי השעטנ״ז ג״ץ ; וּמִנְהַג הַסּוֹפְרִים לְהוֹסִיף תָּגִין.

→ לקריאת המבוא הכללי על שיטת אדמו״ר הזקן

הערת מקור. הטקסט העברי המובא בדף זה הוא הטקסט המלא והאמיתי של שולחן ערוך הרב, אורח חיים סימן ל״וו׳ סְעִיפִים מידי הרב — לפי מהדורת קה״ת כפי שנסרקה בספריא (Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim ל״ו). בששת הסעיפים, אדמו״ר הזקן דן בכְּתִיבָה תַּמָּה וּבִמְקוֹר צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת, בְּתְמוּנָה המדויקת של כל אות (מֵאָלֶ״ף עַד תָּי״ו, עִם הָעֳקָצִים, הַתָּגִין וְקַבָּלַת הָאֲרִ״י זַ״ל), בְּחִיּוּב הגֹּלֶם אֶחָד וְהַנְּגִיעוֹת (יוּדֵי הא, ע, פ, צ, ש וְרַגְלֵי הת נוֹגְעוֹת ; חוּץ מֵהה״א וְהקּוּ״ף), בְּאוֹת הַסָּפֵק הַנִּרְאֵית לַתִּינוֹק, וּבְתָגֵי שעטנ״ז ג״ץ. הביאורים הם שלנו. אין מובא כאן שום קטע מחוץ לטקסט הניתן לאימות.
1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שולחן ערוך הרב — סימן ל״ו — דִּקְדּוּק כְּתִיבַת הָאוֹתִיּוֹת וּתְמוּנָתָן

הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן

שולחן ערוך הרב, סימן ל״ו — דִּין דִּקְדּוּק כְּתִיבַת הָאוֹתִיּוֹת וּתְמוּנָתָן — וּבוֹ ו׳ סְעִיפִים
טקסט אדמו״ר הזקן עצמו (מקור ספריא Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.36), ולאחריו ביאור קצר. הסימן כולל ו׳ סְעִיפִים.

סעיף א לְכַתְּחִלָּה כְּתִיבָה תַּמָּה בִּתְמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת ; שִׁנָּה — לֹא פָּסַל, אֶלָּא אִם הִפְסִיד צוּרַת הָאוֹת לְגַמְרֵי.

לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לִכְתֹּב כְּתִיבָה תַּמָּה וּשְׁלֵמָה בִּתְמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁלְּמָדוּהָ מִדִּבְרֵי הַתַּלְמוּד וּמִדְרָשִׁים וְקַבָּלָה מֵהָרִאשׁוֹנִים. אֲבָל אִם שִׁנָּה — לֹא פָּסַל, אֶלָּא אִם כֵּן הִפְסִיד צוּרַת הָאוֹת לְגַמְרֵי כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

דקדוק כתיבת האותיות. לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לִכְתֹּב כְּתִיבָה תַּמָּה וּשְׁלֵמָה בִּתְמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלְּמָדוּהָ מֵהַתַּלְמוּד, מֵהַמִּדְרָשִׁים וּמִקַּבָּלַת הָרִאשׁוֹנִים. אֲבָל אִם שִׁנָּה — לֹא פָּסַל, אֶלָּא אִם כֵּן הִפְסִיד צוּרַת הָאוֹת לְגַמְרֵי.

סעיף ב זוֹ תְּמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת — צוּרַת כָּל אוֹת וְאוֹת מֵאָלֶ״ף עַד תָּי״ו, עֳקָצֶיהָ וְתָגֶיהָ וְקַבָּלַת הָאֲרִ״י זַ״ל.

זוֹ תְּמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת: — צְרִיכָה לִהְיוֹת הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה עֲשׂוּיָה כְּיוּ"ד, וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּהּ שְׁלֹשָׁה עֳקָצִים כְּמוֹ בְּיוּ"ד, עֹקֶץ אֶחָד לְמַעְלָה לְכַתְּחִלָּה, וּשְׁנַיִם לְמַטָּה, אֶחָד מִיָּמִין הַנּוֹגֵעַ בְּגַג הָאָלֶ"ף, וְאִם לָאו — פְּסוּלָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל לְכַתְּחִלָּה, וְהוּא לֹא יִהְיֶה נוֹגֵעַ בְּגַגָּהּ, וְאִם נָגַע — כְּשֵׁרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן לב. וְיוּ"ד זוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת לְכַתְּחִלָּה שֶׁיִּהְיֶה פָּנֶיהָ עִם עֳקָצֶיהָ שֶׁלְּמַעְלָה הֲפוּכִים קְצָת כְּלַפֵּי מַעְלָה. וְקַבָּלָה מֵהֶחָסִיד שֶׁתְּהֵא רֶגֶל יוּ"ד זוֹ נוֹגַעַת בָּאָלֶ"ף לְכַתְּחִלָּה בְּאֶמְצַע גַּגָּהּ, וְלֹא בְּקָצֵהוּ. וְסוֹף הַגָּג שֶׁל צַד יָמִין צָרִיךְ לְכַתְּחִלָּה שֶׁיְּהֵא עָקֹם קְצָת כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְלֹא יְהֵא עָקֹם הַרְבֵּה. וּנְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, פְּעָמִים שֶׁתְּמוּנָתָהּ כְּדָלֶי"ת קְטַנָּה הֲפוּכָה עַל פִּי הַסּוֹד, וְכֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּתְּפִלִּין עַל פִּי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"ל, וּפְעָמִים שֶׁתְּמוּנָתָהּ גַּם כֵּן כְּיוּ"ד תְּלוּיָה בְּתָגָהּ בְּגוּף הָאָלֶ"ף, וְלָכֵן לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא לָהּ עֹקֶץ קָטָן לְצַד יָמִין לְמַטָּה, וְעַל פִּי הַסּוֹד צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא עֹקֶץ זֶה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד עֹקֶץ הָעֶלְיוֹן שֶׁעַל הַיּוּ"ד הָעֶלְיוֹנָה. — (עַל פִּי הַסּוֹד צְרִיכָה לִהְיוֹת מְרֻבַּעַת לְמַעְלָה כְּמוֹ דָּלֶי"ת וְלֹא עֲגֻלָּה כְּרֵי"שׁ) צָרִיךְ לִזָּהֵר בַּתָּג שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ לְרַבְּעָהּ, שֶׁלֹּא תְּהֵא נִרְאֵית כְּכָ"ף, וְאִם נִרְאֵית כְּכָ"ף — פְּסוּלָה. וְאִם סָפֵק — אֲזַי מַרְאִין לְתִינוֹק. וְצָרִיךְ לְכַתְּחִלָּה שֶׁיְּהֵא לָהּ בְּרֹאשָׁהּ מִצַּד שְׂמֹאל תָּג קָטָן. וְעַל פִּי הַקַּבָּלָה יְהֵא לָהּ עָקֵב עָב לְמַטָּה, כִּי תְּמוּנָתָהּ כְּמוֹ דָּלֶי"ת תּוֹךְ גָּרוֹן שֶׁל וָא"ו, עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ זָוִית לְמַעְלָה שֶׁתְּהֵא כְּמוֹ דָּלֶי"ת, וְעָקֵב טוֹב לְמַטָּה שֶׁיְּהֵא בִּמְקוֹם רֹאשׁוֹ שֶׁל וָא"ו. — צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא רֹאשָׁהּ עָב, וְרֶגֶל יָמִין דַּקָּה תִּהְיֶה לְכַתְּחִלָּה, וְיוֹרֶדֶת מְעַט לְמַטָּה יוֹתֵר מִיֶּרֶךְ שְׂמֹאל, וְיֶרֶךְ שְׂמֹאל לֹא תִּהְיֶה עֲקֻמָּה אֶלָּא מְשׁוּכָה בְּשָׁוֶה וּמֻגְבַּהַת קְצָת כְּלַפֵּי דָּלֶי"ת לְכַתְּחִלָּה. וְיֵשׁ מִי שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדוֹ שֶׁגּוּף הַגִּימֶ"ל יִהְיֶה כְּמוֹ זַיִ"ן, שֶׁיִּמְשֹׁךְ רֶגֶל יָמִין מֵאֶמְצַע הָרֹאשׁ וְלֹא מִקָּצֵהוּ כְּמוֹ בְּוָי"ו, וְכֵן כָּל רָאשֵׁי שְׂמֹאל שֶׁבְּאוֹתִיּוֹת שע"ט נ"ז ג"ץ יִהְיוּ דּוֹמִין לְזַיִ"ן, וְעַל כֵּן הַתָּגִי"ן שֶׁעֲלֵיהֶן נִקְרְאוּ זַיְ"נִין. אֲבָל קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"ל אֵינוֹ כֵּן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְיֶרֶךְ שְׂמֹאל תְּהֵא נְמוּכָה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אוֹת אֵצֶל רֹאשׁ הַגִּימֶ"ל, כִּי כֵּן קַבָּלָה מֵהֶחָסִיד. וְלִכְשֶׁיִּכְתֹּב וָא"ו אֵצֶל נוּ"ן כְּפוּפָה — יִכְתְּבֶנָּה בְּתוֹךְ כְּפִיפַת הַנּוּ"ן, כְּדֵי לְהַסְמִיךְ רָאשֵׁיהֶן זֶה אֵצֶל זֶה. וּכְשֶׁיִּכְתֹּב ך׳ פְּשׁוּטָה אֵצֶל צָדִ"י כְּפוּפָה — טוֹב לְעַקֵּם צַוַּאר הַצָּדִ"י מְעַט לְצַד יָמִין, כְּדֵי שֶׁיִּקְרַב קְצָת כָּ"ף הַפְּשׁוּטָה לְרָאשֵׁי הַצָּדִ"י, אֲבָל בְּלִי צֹרֶךְ לֹא יְעַקֵּם שׁוּם אוֹת, כִּי כֵּן קַבָּלָה מֵהָרִאשׁוֹנִים שֶׁיְּהֵא כֻּלָּם בַּעֲמִידָה פְּשׁוּטִים, וְלֹא מֻטִּים לֹא לְיָמִין וְלֹא לִשְׂמֹאל. — צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא גַּגָּהּ אָרֹךְ וְרַגְלָהּ קְצָרָה, שֶׁאִם תְּהֵא רַגְלָהּ אֲרֻכָּה מִגַּגָּהּ — תִּדְמֶה לְכָ"ף פְּשׁוּטָה וְתִפָּסֵל כְּשֶׁלֹּא יִקְרָאֶנָּה הַתִּינוֹק דָּלֶי"ת. וּלְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא הָרֶגֶל פְּשׁוּטָה בְּשִׁפּוּעַ קְצָת לְצַד יָמִין, וְשֶׁיְּהֵא לָהּ תָּג קָטָן בְּרֹאשׁ גַּגָּהּ מִצַּד שְׂמֹאל. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר בַּתָּג שֶׁלַּאֲחוֹרֶיהָ לְרַבְּעָהּ, שֶׁלֹּא תְּהֵא נִרְאֵית כְּרֵי"שׁ, וְתִפָּסֵל עַל יְדֵי קְרִיאַת הַתִּינוֹק. וְיֵשׁ מִי שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדוֹ שֶׁאֵינוֹ דַּי שֶׁיְּהֵא לָהּ זָוִיּוֹת חַדָּה מִלַּאֲחוֹרֶיהָ, אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה יְהֵא לָהּ שָׁם עָקֵב טוֹב, כִּי תְּמוּנָתָהּ כְּמוֹ שְׁנֵי וָ"וִי"ן סְגוּרִים, וְהֶעָקֵב הוּא נֶגֶד רֹאשׁ הַוָּי"ו אֶחָד. וְיַעֲשֶׂה גַּם כֵּן עֹקֶץ קָטָן לְצַד יָמִין בּוֹלֵט עַל פָּנֶיהָ לְמַעְלָה, וְעֹקֶץ זֶה הוּא כְּנֶגֶד רֹאשׁ הַוָּי"ו הַשֵּׁנִי. — צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהּ לְכַתְּחִלָּה תָּג קָטָן לְמַעְלָה מִצַּד שְׂמֹאל, וְגַם בַּאֲחוֹרֶיהָ יַעֲשֶׂה עֹקֶץ קָטָן שֶׁתְּהֵא מְרֻבַּעַת כְּמוֹ דָּלֶי"ת וְלֹא עֲגֻלָּה כְּרֵישׁ. וְהַנְּקֻדָּה שֶׁבְּתוֹכָהּ לֹא תְּהֵא סְמוּכָה לְגַגָּהּ, אֶלָּא יְהֵא בֵּינֵיהֶם חָלָק כָּל כָּךְ בִּכְדֵי שֶׁאָדָם בֵּינוֹנִי יַכִּירֶנּוּ הֵיטֵב מֵעַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁעַל גַּבֵּי הַבִּימָה כְּשֶׁקּוֹרֵא בּוֹ, וְאִם נָגְעָה מַמָּשׁ בְּגַגָּהּ אֲפִלּוּ נְגִיעָה דַּקָּה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה — פְּסוּלָה. וְלֹא תְּהֵא הַנְּקֻדָּה נֶגֶד אֶמְצַע הַגָּג אֶלָּא נֶגֶד סוֹפוֹ בְּצַד שְׂמֹאל, וְאִם עֲשָׂאָהּ בָּאֶמְצַע — פְּסוּלָה, וְצָרִיךְ לְתַקְּנָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן אֵין תִּקּוּן מוֹעִיל — אֲזַי יֵשׁ לְהַכְשִׁיר אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן לב. וְיֵשׁ מִי שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדוֹ שֶׁהַנְּקֻדָּה תְּהֵא דַּקָּה לְמַעְלָה וְעָבָה קְצָת לְמַטָּה כְּעֵין יוּ"ד, כִּי תְּמוּנַת הַה׳ הוּא דָּלֶי"ת וְיוּ"ד (בְּכָל הַהֵ"יִין, חוּץ מֵהַהֵ"יִין שֶׁל שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קַבָּלָה אַחֶרֶת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר). וְתִהְיֶה הַנְּקֻדָּה עֲקֻמָּה לְמַטָּה לְצַד יָמִין, וְלֹא לְצַד שְׂמֹאל, פֶּן תִּדְמֶה לְתָי"ו. — צָרִיךְ לִהְיוֹת רֹאשָׁהּ קָצָר, שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְרֵי"שׁ, וְרַגְלָהּ אֲרֻכָּה, שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְיוּ"ד וְתִפָּסֵל עַל יְדֵי קְרִיאַת הַתִּינוֹק. וְטוֹב שֶׁתִּהְיֶה עֲגֻלָּה לְצַד יָמִין בְּרֹאשָׁהּ, שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְזַיִ"ן. וְאַף עַל פִּי שֶׁרֹאשׁ הַזַּיִ"ן עוֹבֵר מִשְּׁנֵי צְדָדִין, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָחֹש שֶׁמָּא תִּינוֹק שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ יִקְרָאֶנָּה זַיִ"ן וְתִפָּסֵל. וְעַל פִּי הַסּוֹד צָרִיךְ לִהְיוֹת רַגְלָהּ פְּשׁוּטָה בְּשָׁוֶה, וְעָבְיָהּ מִתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ מְעַט מְעַט, עַד שֶׁתְּהֵא חַדָּה לְמַטָּה. וְעַל פִּי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"ל צָרִיךְ לִהְיוֹת עֹקֶץ קָטָן מִצַּד שְׂמֹאל בְּרֹאשׁ כָּל הַוָּ"וִין שֶׁבַּתְּפִלִּין, וְלֹא בְּסֵפֶר תּוֹרָה. — צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא תְּהֵא רַגְלָהּ אֲרֻכָּה, שֶׁלֹּא יִתְדַּמֶּה לְנוּ"ן פְּשׁוּטָה וְתִפָּסֵל עַל יְדֵי קְרִיאַת הַתִּינוֹק, וְרֹאשָׁהּ צָרִיךְ לִהְיוֹת עוֹבֵר מִשְּׁנֵי צְדָדִין שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְוָי"ו, וְיִהְיֶה מְרֻבָּע — עַל פִּי הַסּוֹד. — לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהּ חֲטוֹטָרוֹת עַל גַּבֵּי שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ, וְגַם תָּג קָטָן בְּרֹאשׁ רֶגֶל שְׂמֹאל, אֲבָל רֶגֶל יָמִין יִהְיֶה רֹאשׁוֹ עָגֹל לְצַד יָמִין לְכַתְּחִלָּה, וּשְׁתֵּי רַגְלֶיהָ צְרִיכִים לִהְיוֹת כִּשְׁנֵי זַיְ"נִין לְכַתְּחִלָּה. וְעַל פִּי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"ל צְרִיכָה לִהְיוֹת רֶגֶל הַיְמָנִית כְּמוֹ וָי"ו בַּתְּפִלִּין, וְקַו הַחֲטוֹטָרוֹת שֶׁעַל רֶגֶל הַיָּמִין יִהְיֶה עָב, וְשֶׁעַל רֶגֶל הַשְּׂמֹאל יִהְיֶה דַּק. וְאִם הֶאֱרִיךְ הַחֵי"ת עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה צוּרַת הַזַּיְ"נִין לְגַמְרֵי, אֲפִלּוּ עָשָׂה דָּלֶי"ת וְזַיִ"ן וַחֲטוֹטָרוֹת עַל גַּבּוֹ — פְּסוּלָה, וּבַתְּפִלִּין אֵין לָהּ תִּקּוּן, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן. אֲבָל אִם לֹא עָשָׂה לָהּ חֲטוֹטָרוֹת כְּלָל, אֲפִלּוּ הֶאֱרִיכָהּ הַרְבֵּה — כְּשֵׁרָה בְּדִיעֲבַד. — צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ יָמִין שֶׁלָּהּ כָּפוּף מְעַט לְמַטָּה לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל לֹא יִהְיֶה כָּפוּף הַרְבֵּה לְכַתְּחִלָּה, וְרֹאשׁ שְׂמֹאל שֶׁלָּהּ יִהְיֶה כְּזַיִ"ן (לְדִבְרֵי הַמַּצְרִיכִים כֵּן בְּכָל אוֹתִיּוֹת שעטנ"ז ג"ץ, אֲבָל לְפִי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"ל תִּהְיֶה כְּוָי"ו יְשָׁרָה בַּתְּפִלִּין). אֲבָל רֹאשׁ יָמִין לְכַתְּחִלָּה יִהְיֶה עָגֹל כְּוָי"ו, וְלֹא יְהֵא רָאוּי לְהוֹשִׁיב עָלָיו כִּתְרֵי הַתָּגִין, שֶׁאִם רֹאשׁ רִאשׁוֹן הָיָה שָׁוֶה וְהָגוּן לַתָּגִין כְּמוֹ רֹאשׁ הַשֵּׁנִי — לֹא הָיוּ מְדַלְּגִין עָלָיו לְהוֹשִׁיבָם בָּרֹאשׁ הַשֵּׁנִי, דּוֹמֶה לְמַה שֶּׁאָמְרוּ: "אֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת". וּמִטַּעַם זֶה כָּל הַיּוּ"דִין שֶׁבְּצַד יָמִין בְּעַיִ"ן וְצָדִ"י וְשִׁי"ן שֶׁבְּסֵפֶר תּוֹרָה כֻּלָּם פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְאֵין רְאוּיִין לְהוֹשִׁיב עֲלֵיהֶן כִּתְרֵי הַתָּגִין. — צָרִיךְ לִהְיוֹת עָלֶיהָ תָּג קָטָן מִלְמַעְלָה לְכַתְּחִלָּה, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת רֹאשָׁהּ כָּפוּף בִּשְׂמֹאלוֹ לְמַטָּה שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ עֹקֶץ קָטָן יוֹרֵד לְמַטָּה, וְיִהְיֶה עֹקֶץ זֶה קָצָר מֵרַגְלָהּ פֶּן תִּדְמֶה לְחֵי"ת, וְרַגְלָהּ יִהְיֶה כָּפוּף קְצָת לְכַתְּחִלָּה לְהֵיטִיב צוּרָתָהּ, וְיִהְיֶה רֶגֶל קָטָן וְלֹא גָּדוֹל פֶּן תִּדְמֶה לְרֵי"שׁ. וְיִהְיֶה קָצָר וְלֹא אָרֹךְ שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְוָי"ו וְתִפָּסֵל עַל יְדֵי קְרִיאַת הַתִּינוֹק, וְאִם חָסֵר עֻקְצָהּ הַשְּׂמָאלִי, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר רַגְלָהּ הַיְמָנִית — פְּסוּלָה, וּבַשְּׂמָאלִי מוֹעִיל תִּקּוּן אֲפִלּוּ בִּתְפִלִּין, אֲבָל לֹא בַּיְּמִינִי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן לב. כְּפוּפָה — קַבָּלַת הֶחָסִיד שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת עֲגֻלָּה מִכָּל צַד, וְלֹא יִהְיֶה לָהּ שׁוּם זָוִיּוֹת לְכַתְּחִלָּה, וְאִם עָשָׂה לָהּ זָוִית בַּאֲחוֹרֶיהָ מִלְמַעְלָה — כְּשֵׁרָה אִם הִיא עֲגֻלָּה לְמַטָּה. אֲבָל אִם עָשָׂה מִלְּמַטָּה וּמִלְמַעְלָה — הֲרֵי זוֹ דּוֹמָה לְבֵי"ת וּפְסוּלָה. פְּשׁוּטָה — צָרִיךְ לִהְיוֹת גַּגָּהּ קָצָר, שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְרֵי"שׁ, לָכֵן לֹא יִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ בְּסוֹף הַשִּׁיטָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת אֵין לְמָשְׁכָן, מִכָּל מָקוֹם בְּדִיעֲבַד כְּשֵׁרוֹת, אֲבָל זוֹ פְּסוּלָה, אִם תִּינוֹק שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ אֵינוֹ קוֹרְאָהּ כְּהִלְכָתָהּ. וּלְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּל הַפְּשׁוּטוֹת אֲרֻכּוֹת כְּשִׁעוּר שֶׁאִם נִכְפְּלוּ יִהְיוּ כְּפוּפוֹת. וּמִטַּעַם זֶה לֹא יַעֲשֶׂה לְכָ"ף פְּשׁוּטָה זָוִיּוֹת לְמַעְלָה, אֶלָּא תִּהְיֶה עֲגֻלָּה כְּמוֹ רֵי"שׁ, שֶׁאִם כּוֹפְפִין אוֹתָהּ שֶׁתֵּעָשֶׂה כָּ"ף כְּפוּפָה, שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּינֵיהֶם, רַק שֶׁזּוֹ כְּפוּפָה וְזוֹ פְּשׁוּטָה. וְאִם עָשָׂה לָהּ זָוִיּוֹת לְמַעְלָה כְּמוֹ דָּלֶי"ת — פְּסוּלָה, וְאֵין לָהּ תִּקּוּן בִּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת, שֶׁדִּינָהּ כְּרֵי"שׁ שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּמוֹ דָּלֶי"ת שֶׁצָּרִיךְ לִגְרֹר אֶת כֻּלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן לב. — צָרִיךְ לִהְיוֹת צַוָּארוֹ אָרֹךְ כְּוָי"ו, וְרֹאשׁוֹ עָגֹל לְצַד יָמִין, וּלְצַד שְׂמֹאל זָוִיּוֹת לְרֹאשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא רֹאשׁ הַוָּי"ו, כִּי תְּמוּנַת הַלָּמֶ"ד הִיא כְּמוֹ כָּ"ף כְּפוּפָה וְעָלֶיהָ וָי"ו. וּמִטַּעַם זֶה יִהְיֶה זְנָבָהּ עָב וְכָפוּף הֵיטֵב לְפָנֶיהָ, וְתִהְיֶה עֲגֻלָּה מֵאַחֲרֶיהָ לְצַד יָמִין כְּכָ"ף כְּפוּפָה. אֲבָל לְצַד שְׂמֹאל מְקוֹם חִבּוּר גּוּפָהּ וְצַוָּארָהּ — יִהְיֶה לָהּ זָוִיּוֹת בֵּין סוֹף הַוָּי"ו שֶׁיּוֹרֵד בְּדַקּוּת לְצוּרַת כָּ"ף. וְכָל זֶה לְכַתְּחִלָּה. וְעַל פִּי הַסּוֹד צָרִיךְ לִהְיוֹת לָהּ שְׁנֵי תָּגִין עַל רֹאשׁ צַוָּארָהּ, יְמִינָהּ — גָּדוֹל, וּשְׂמֹאלָהּ — קָטָן. פְּתוּחָה וּמֶ"ם סְתוּמָה — צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִין לְכַתְּחִלָּה בְּכָל הַיְכֹלֶת, שֶׁהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן נִקְרָאוֹת מֶ"מִין, אֶלָּא שֶׁזּוֹ מֶ"ם פְּתוּחָה וְזוֹ מֶ"ם סְתוּמָה. וְלָכֵן אֵין לַעֲשׂוֹת מֶ"ם פְּתוּחָה עֲגֻלָּה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה בְּצַד יָמִין, שֶׁאִם יַעֲשֶׂה בַּסְּתוּמָה שֶׁמָּא יִתְדַּמֶּה לְסָמֶ"ךְ לְתִינוֹק שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ (וְעוֹד כִּי הָאוֹתִיּוֹת צְרִיכִים לִהְיוֹת נִכָּרוֹת מִיָּד כְּשֶׁרוֹאִין אוֹתָן בִּרְאִיָּה קַלָּה וְלֹא עַד שֶׁיִּסְתַּכֵּל בָּהֶן קְצָת), אֶלָּא תִּהְיֶה לָהֶן זָוִיּוֹת לְמַטָּה בְּצַד יָמִין לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל לְמַעְלָה — יֵשׁ שֶׁעוֹשִׂין שָׁם עֲגֻלּוֹת לְכַתְּחִלָּה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה תְּמוּנַת הַמֶּ"ם פְּתוּחָה כְּכָ"ף כְּפוּפָה וּוָי"ו. וּמִטַּעַם זֶה אֵין עוֹשִׂין גַּג עָגֹל, אֶלָּא מַאֲרִיכִים אוֹתָהּ בְּשָׁוֶה עַד כְּנֶגֶד קְצֵה מוֹשַׁב הַתַּחְתּוֹן, שֶׁעַל יְדֵי כֵן דּוֹמֶה גּוּפָהּ לְכָ"ף כְּפוּפָה. וְיֵשׁ שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָהּ שָׁם מְרֻבַּעַת, וְנִמְצָא תְּמוּנַת הַמֶּ"ם פְּתוּחָה הִיא שְׁנֵי וָ"וִין. וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְהַחַרְטוֹם צָרִיךְ שֶׁיַּגִּיעַ עַד כְּנֶגֶד מוֹשַׁב הַתַּחְתּוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לִסְתֹּם, וּתְמוּנָתוֹ לְכַתְּחִלָּה הִיא כְּמוֹ וָי"ו עוֹמֶדֶת מֻטָּה קְצָת וְלֹא הַרְבֵּה, וְלָכֵן לֹא יִהְיֶה הַפְּגָם שֶׁבֵּין הַגָּג וּבֵין רֹאשׁ הַחַרְטוֹם גָּדוֹל כָּל־כָּךְ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִמְשֹׁךְ מִמֶּנָּה בְּעַקְמִימוּת, וְלֹא יִהְיֶה וָי"ו עוֹמֶדֶת. סְתוּמָה — כְּבָר נִתְבָּאֵר שֶׁיֵּשׁ לַעֲשׂוֹתָהּ עֲגֻלָּה בְּצַד יָמִין לְכַתְּחִלָּה אֲבָל לֹא לְמַטָּה, וְגַגָּהּ יִהְיֶה עוֹבֵר מִחוּץ לַסְּתִימָה כָּעֳבִי קוּלְמוֹס, כִּי זֶהוּ שִׁעוּר הַנְּקֻדָּה שֶׁל מֶ"ם הַפְּתוּחָה, כִּי מֶ"ם סְתוּמָה גַּם כֵּן תְּמוּנָתָהּ כָּ"ף וּוָי"ו כְּמוֹ הַפְּתוּחָה, אֶלָּא שֶׁהַוָּי"ו סוֹתַמְתָּהּ. — יְהֵא רֹאשָׁהּ כְּזַיִ"ן, לְפִי שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת שָׁוָה לְנוּ"ן פְּשׁוּטָה בְּכָל הַיְכֹלֶת לְכַתְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן נִקְרָאוֹת נוּ"נִין אֶלָּא שֶׁזּוֹ כְּפוּפָה וְזוֹ פְּשׁוּטָה, וְהַפְּשׁוּטָה צְרִיכָה לִהְיוֹת גַּם כֵּן בְּעִנְיָן שֶׁאִם תִּכְפְּפֶנָּה תִּהְיֶה כְּפוּפָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְיִהְיֶה הָרֹאשׁ קָצָר, וּמוֹשָׁבָהּ הַתַּחְתּוֹן מָשׁוּךְ לְצַד שְׂמֹאל הֵיטֵב יוֹתֵר מִן הָרֹאשׁ שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְבֵי"ת, וְצַוָּארָהּ קְצָת אָרֹךְ, כְּדֵי לְהַסְמִיךְ אוֹת אֵצֶל רֹאשָׁהּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה, וְתִהְיֶה עֲגֻלָּה גַּם מִלְּמַטָּה לְצַד יָמִין. וְכֵן כָּל הָאוֹתִיּוֹת הַכְּפוּפוֹת — צְרִיכִים לִהְיוֹת לְכַתְּחִלָּה עֲגֻלּוֹת לְמַטָּה, שֶׁאִם תְּפַשְּׁטֶנָּה תִּהְיֶה פְּשׁוּטָה. פְּשׁוּטָה — תֹּאַר צוּרָתָהּ כְּמוֹ זַיִ"ן, אַךְ שֶׁהִיא אֲרֻכָּה כְּשִׁעוּר שֶׁתְּהֵא רְאוּיָה לְהֵעָשׂוֹת נוּ"ן כְּפוּפָה אִם תִּכְפְּפֶנָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה בְּכָ"ף פְּשׁוּטָה. וְאִם הִיא קְצָרָה — מַרְאִין לְתִינוֹק שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ, וְאִם קוֹרְאָהּ זַיִ"ן — פְּסוּלָה. — צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא מִלְמַעְלָה גַּגָּהּ שָׁוֶה לְכַתְּחִלָּה, כִּי הִיא מְחֻבֶּרֶת מִשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת: כָּ"ף כְּפוּפָה דְּבוּקָה עִם וָי"ו בְּסוֹפָהּ. וְצָרִיךְ שֶׁתְּהֵא עֲגֻלָּה בִּשְׁלֹשֶׁת זָוִיּוֹתֶיהָ. וְגַגָּהּ לְמַעְלָה יְהֵא לְכַתְּחִלָּה עוֹבֵר חוּץ לַסְּתִימָה כָּעֳבִי קוּלְמוֹס, שֶׁהוּא שִׁעוּר גַּגּוֹ שֶׁל וָי"ו הַדְּבוּקָה בְּסוֹפָהּ. — יִהְיֶה רֹאשׁ הָרִאשׁוֹן כְּעֵין יוּ"ד שֶׁפָּנֶיהָ מְעַט לְמַעְלָה, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה בְּאוֹת ט. וְגוּפָהּ יִהְיֶה בַּעֲמִידָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַסְמִיךְ אוֹת אֶצְלָהּ. וְרֹאשׁ הַשֵּׁנִי הוּא כְּמוֹ זַיִ"ן עוֹמֵד בָּהּ, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה שָׁם. אֲבָל עַל פִּי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"ל יִהְיֶה שְׁנֵי קַוִּין שֶׁל הָעַיְ"נִין שֶׁבַּתְּפִלִּין כִּשְׁתֵּי וָ"וִין יְשָׁרוֹת. כְּפוּפָה — קַבָּלָה מֵהֶחָסִיד לַעֲשׂוֹת לָהּ זָוִיּוֹת לְכַתְּחִלָּה לְמַעְלָה בְּצַד יָמִין מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ. אֲבָל לְמַטָּה תִּהְיֶה עֲגֻלָּה מִבַּחוּץ, כְּמוֹ כָּל הַכְּפוּפוֹת שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת עֲגֻלּוֹת לְמַטָּה לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל מִבִּפְנִים שָׁם תְּהֵא לָהּ זָוִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בַּלָּבָן שֶׁבִּפְנִים צוּרַת בֵּי"ת, כִּי כֵּן קַבָּלָה מֵהֶחָסִיד. פְּשׁוּטָה — צְרִיכָה לִהְיוֹת עֲגֻלָּה לְמַעְלָה בְּצַד יָמִין לְכַתְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁהַכְּפוּפָה הִיא לְמַטָּה. אֲבָל קַבָּלַת הֶחָסִיד לַעֲשׂוֹתָהּ מְרֻבַּעַת לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁהַכְּפוּפָה הִיא לְמַעְלָה. וּצְרִיכָה לִהְיוֹת אֲרֻכָּה לְכַתְּחִלָּה כְּשִׁעוּר שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְהֵעָשׂוֹת פֵּ"א כְּפוּפָה אִם תִּכְפְּפֶנָּה. כְּפוּפָה — רֹאשָׁהּ הָרִאשׁוֹן יְהֵא כָּפוּף קְצָת כְּלַפֵּי מַעְלָה, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וִירֵכָהּ יַדְבִּיק בְּאֶמְצַע צַוָּארָה, וְלֹא לְמַטָּה פֶּן תִּדְמֶה לְעַיִ"ן. וְרֹאשָׁהּ הַשֵּׁנִי כְּמוֹ זַיִ"ן, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וְצַוָּארָהּ קְצָת אָרֹךְ, כְּדֵי לְהַסְמִיךְ אוֹת אֵצֶל רֹאשָׁהּ. וּמוֹשָׁבָהּ מָשׁוּךְ לְצַד שְׂמֹאל הֵיטֵב, כִּי תֹּאַר גּוּפָהּ הִיא כְּמוֹ נוּ"ן כְּפוּפָה וְיוּ"ד עָלֶיהָ. וְתִהְיֶה עֲגֻלָּה לְמַטָּה בְּצַד יָמִין לְכַתְּחִלָּה, כְּמוֹ בְּכָל הַכְּפוּפוֹת. וְעַל פִּי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"ל כָּל הַצָּדִ"י שֶׁבִּתְפִלִּין יְהֵא רֹאשׁ יָמִין כְּמוֹ יוּ"ד הֲפוּכָה וּשְׂמֹאלָהּ נוּ"ן כְּפוּפָה. פְּשׁוּטָה — תְּהֵא רֹאשָׁהּ כְּמוֹ שֶׁל כְּפוּפָה. וְרַגְלָהּ תֵּרֵד לְמַטָּה מִדִּבּוּק הָרָאשִׁים לְכַתְּחִלָּה, בִּכְדֵי שֶׁיְּהֵא רָאוּי לַעֲשׂוֹתָהּ כְּפוּפָה. — צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּג קָטָן עַל גַּגָּהּ בְּצַד שְׂמֹאל לְכַתְּחִלָּה. וִירֵכָהּ הַיְמָנִית צְרִיכָה לִהְיוֹת עֲקֻמָּה הֵיטֵב לְצַד רֶגֶל שְׂמֹאל הַתְּלוּיָה. וְיֵשׁ לִמְשֹׁךְ רֶגֶל שְׂמֹאל הַתְּלוּיָה בַּאֲלַכְסוֹן קְצָת לְצַד יָמִין. — תִּהְיֶה עֲגֻלָּה מַמָּשׁ מֵאֲחוֹרֶיהָ לְמַעְלָה, שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְדָלֶי"ת וְתִפָּסֵל עַל יְדֵי קְרִיאַת הַתִּינוֹק. וִירֵכָהּ קָצָר, שֶׁלֹּא תִּדְמֶה לְכָ"ף פְּשׁוּטָה וְתִפָּסֵל עַל יְדֵי קְרִיאַת הַתִּינוֹק. — שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ הָרִאשׁוֹנִים יִהְיוּ כְּעֵין יוּ"ד שֶׁפָּנֶיהָ לְמַעְלָה, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, וְרֹאשָׁהּ הַשְּׁלִישִׁי כְּעֵין זַיִ"ן מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם. וּלְפִי קַבָּלַת הָאֲרִ"י זַ"ל כָּל הַשִּׁי"נִין שֶׁבַּתְּפִלִּין יִהְיוּ שְׁלֹשָׁה קַוִּין כְּשָׁלֹשׁ וָ"וִין יְשָׁרוֹת. וְצָרִיךְ לְדַבֵּק רֹאשׁ הָאֶמְצָעִי לְצַד שְׂמֹאל לְמַטָּה, וְלֹא יְהֵא מוֹשָׁב רָחָב לְמַטָּה אֶלָּא חַד לְצַד שְׂמֹאל לְכַתְּחִלָּה, וְאָז יִהְיוּ כָּל הַשְּׁלֹשָׁה רָאשִׁים עוֹמְדִים לְמַטָּה עַל רֶגֶל אַחַת, כְּמוֹ הַקּוּ"ף וְהָרֵי"שׁ. — קַבָּלָה מֵהָרִאשׁוֹנִים שֶׁיִּהְיֶה גַּגָּהּ עִם רֶגֶל יָמִין כְּמוֹ דָּלֶי"ת. וְרֶגֶל שְׂמֹאל — יֵשׁ שֶׁעוֹשִׂין כְּעֵין וָי"ו הֲפוּכָה, וְיֵשׁ שֶׁעוֹשִׂין כְּמוֹ דָּלֶי"ת קְטַנָּה הַהֲפוּכָה. וְכָל מָקוֹם שֶׁהַהֲלָכָה רוֹפֶפֶת בְּיָדְךָ — הַלֵּךְ אַחַר הַמִּנְהָג. וְכָל זֶה לְכַתְּחִלָּה:

זוֹ תְּמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת. הָרַב מְפָרֵט כָּאן אַחַת לְאַחַת אֶת צוּרַת כָּל אוֹת וְאוֹת מֵאָלֶ״ף עַד תָּי״ו: מִסְפַּר הָעֳקָצִים וְכִוּוּנָם, נְקֻדּוֹת הָאָלֶ״ף (כָּל אַחַת כְּיוּ״ד), גַּג וְרֶגֶל הַדָּלֶ״ת (לְהַבְדִּיל מֵרֵי״שׁ וּמִכָּ״ף), הַגִּימֶ״ל, הַה״א (שֶׁנְּקֻדָּתוֹ אֵינָהּ נוֹגַעַת בַּגָּג), הַוָּא״ו וְהַזַּיִ״ן, חֲטוֹטָרוֹת הַחֵי״ת, הַטֵּי״ת, הַיּוּ״ד, שְׁתֵּי צוּרוֹת הַכָּ״ף, הַלָּמֶ״ד, הַמֶּ״ם, הַנּוּ״ן, הַסָּמֶ״ךְ, הָעַיִ״ן, הַפֵּ״א, הַצָּדִ״י, הַקּוּ״ף, הָרֵי״שׁ, הַשִּׁי״ן וְהַתָּי״ו. בְּכָל אַחַת — מַה נּוֹגֵעַ וּמַה נִּפְרָד, כִּוּוּן הַתָּגִין וְהָעֳקָצִים, אֲמַת הַמִּדָּה שֶׁל תִּינוֹק שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ, וְקַבָּלַת הָאֲרִ״י זַ״ל בַּתְּפִלִּין. « וְכָל מָקוֹם שֶׁהַהֲלָכָה רוֹפֶפֶת — הַלֵּךְ אַחַר הַמִּנְהָג », וְכָל זֶה לְכַתְּחִלָּה (וְעַיֵּן סי׳ לב וְהִלְכוֹת סת״ם בְּיורה דעה).

סעיף ג כָּל הָאוֹתִיּוֹת גֹּלֶם אֶחָד — יוּדֵי הָאָלֶ״ף, הָעַיִ״ן, הַפֵּ״א, הַצָּדִ״י, הַשִּׁי״ן וְרַגְלֵי הַתָּי״ו נוֹגְעוֹת ; חוּץ מֵרֶגֶל הַה״א וְהַקּוּ״ף.

כָּל הָאוֹתִיּוֹת צְרִיכִים לִהְיוֹת גֹּלֶם אֶחָד, כְּגוֹן יוּ"דֵי הָאָלֶ"ף, וְהָעַיִ"ן, וְהַפֵּ"א, וְהַצָּדִ"י, וְהַשִּׁי"ן, וְרַגְלֵי הַתָּי"ו — צְרִיכִים לִהְיוֹת נוֹגְעוֹת בָּאוֹת, וּבְאַחַת שֶׁאֵינָהּ נוֹגַעַת פְּסוּלִין הַתְּפִלִּין עַד שֶׁיְּתַקְּנוּ, וְאֵין קְרִיאַת הַתִּינוֹק מוֹעֶלֶת בָּזֶה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן לב. וְכֵן מֶ"ם סְתוּמָה וְסָמֶ"ךְ צְרִיכִין לִהְיוֹת מֻדְבָּקוֹת וּסְמוּכוֹת לְגַמְרֵי, וַאֲפִלּוּ פֵּרוּד דַּק כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה פּוֹסֵל בָּהֶם. וְכֵן בִּשְׁאָר אוֹתִיּוֹת, חוּץ מֵרֶגֶל הַה׳ וְהַקּוּ"ף, שֶׁאֵין לָהֶם לִגַּע, וְאִם נָגְעוּ — פְּסוּלִין הַתְּפִלִּין, וְאֵין תִּקּוּן מוֹעִיל בָּהֶן כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם:

גֹּלֶם אֶחָד. כָּל הָאוֹתִיּוֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת גֹּלֶם אֶחָד: יוּדֵי הָאָלֶ״ף, הָעַיִ״ן, הַפֵּ״א, הַצָּדִ״י, הַשִּׁי״ן וְרַגְלֵי הַתָּי״ו — נוֹגְעוֹת בָּאוֹת ; וְאִם אֵינָן נוֹגְעוֹת — פְּסוּלִין עַד שֶׁיְּתַקְּנוּ, וְאֵין קְרִיאַת הַתִּינוֹק מוֹעֶלֶת (סי׳ לב). וְכֵן מֶ״ם סְתוּמָה וְסָמֶ״ךְ — מֻדְבָּקוֹת לְגַמְרֵי, וַאֲפִלּוּ פֵּרוּד כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה פּוֹסֵל. חוּץ מֵרֶגֶל הַה״א וְהַקּוּ״ף, שֶׁאֵין לָהֶם לִגַּע, וְאִם נָגְעוּ — פְּסוּלִין בְּלֹא תִּקּוּן.

סעיף ד כָּל אוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סָפֵק — מַרְאִין לְתִינוֹק שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ.

כָּל אוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סָפֵק: שֶׁמָּא אֵין בָּהּ כַּשִּׁעוּר הָרָאוּי בְּעִנְיָן שֶׁהִיא פְּסוּלָה, אוֹ שֶׁמָּא אֵין צוּרָתָהּ עָלֶיהָ בְּעִנְיָן שֶׁהִיא פְּסוּלָה — מַרְאִין לְתִינוֹק שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ, וְאִם יוֹדֵעַ לִקְרוֹתָהּ כְּהִלְכָתָהּ — כְּשֵׁרָה. אֲבָל אִם יָדוּעַ לָנוּ שֶׁאֵין הָאוֹת כְּהִלְכָתָהּ — אֵין קְרִיאַת הַתִּינוֹק מוֹעֶלֶת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן לב:

סָפֵק וּקְרִיאַת הַתִּינוֹק. כָּל אוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סָפֵק — בַּשִּׁעוּר אוֹ בַּצּוּרָה — מַרְאִין לְתִינוֹק שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ, וְאִם קוֹרְאָהּ כְּהִלְכָתָהּ — כְּשֵׁרָה. אֲבָל אִם יָדוּעַ שֶׁאֵין הָאוֹת כְּהִלְכָתָהּ — אֵין קְרִיאַת הַתִּינוֹק מוֹעֶלֶת (סי׳ לב).

סעיף ה אוֹתִיּוֹת שעטנ״ז ג״ץ — שְׁלֹשָׁה תָּגִין ; בְּדִיעֲבַד אַף בְּלֹא תָּגִין כְּשֵׁרִין ; וְיֵשׁ פּוֹסְלִין.

אוֹתִיּוֹת שעטנ"ז ג"ץ, וְהוּא הַדִּין נוּ"ן פְּשׁוּטָה וְצָדִ"י כְּפוּפָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם — צָרִיךְ לְזַיְּנָן בִּשְׁלֹשָׁה תָּגִין קְטַנִּים, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הַתָּגִין נוֹגְעִים בְּגוּף הָאוֹתִיּוֹת, וְכָל אֶחָד נִפְרָד מֵחֲבֵירוֹ, וְאִם אֵינָן נוֹגְעִין בְּגוּף הָאוֹת אוֹ שֶׁנּוֹגְעִין זֶה בָּזֶה — פְּסוּלִין, וְצָרִיךְ לְתַקְּנָן לְכַתְּחִלָּה. אֲבָל בְּדִיעֲבַד אֲפִלּוּ לֹא עָשָׂה לָהֶן כְּלָל תָּגִין — כְּשֵׁרִין. וְיֵשׁ פּוֹסְלִין אִם לֹא תִּיֵּג שעטנ"ז ג"ץ. וְיֵשׁ לָחֹש לְדִבְרֵיהֶם לְהַחֲמִיר בְּשֶׁל תּוֹרָה וּלְתַקְּנָן. וַאֲפִלּוּ בִּתְפִלִּין מוֹעִיל תִּקּוּן, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן, הוֹאִיל וְגוּף הָאוֹת צוּרָתוֹ עָלָיו:

תָּגֵי שעטנ״ז ג״ץ. אוֹתִיּוֹת שעטנ״ז ג״ץ — וְהוּא הַדִּין נו״ן פְּשׁוּטָה וְצָדִ״י כְּפוּפָה — צְרִיכוֹת שְׁלֹשָׁה תָּגִין הַנּוֹגְעִים בְּגוּף הָאוֹת וְכָל אֶחָד נִפְרָד מֵחֲבֵרוֹ ; לֹא נָגְעוּ אוֹ נָגְעוּ זֶה בָּזֶה — פְּסוּלִין וּלְתַקֵּן. אֲבָל בְּדִיעֲבַד אַף בְּלֹא תָּגִין — כְּשֵׁרִין. וְיֵשׁ פּוֹסְלִין, וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְהַחֲמִיר בְּשֶׁל תּוֹרָה וּלְתַקֵּן, וְאַף בַּתְּפִלִּין מוֹעִיל תִּקּוּן וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן.

סעיף ו נָהֲגוּ הַסּוֹפְרִים תָּגִין בְּעוֹד מְקוֹמוֹת ; יִזָּהֲרוּ בַּיּוּ״ד וּבַוָּא״ו לַעֲשׂוֹת תָּגִין דַּקִּין.

וְנָהֲגוּ הַסּוֹפְרִים לַעֲשׂוֹת עוֹד תָּגִין בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וְאֵין חֲשָׁשׁ בָּזֶה. רַק שֶׁיִּזָּהֲרוּ מְאֹד כְּשֶׁעוֹשִׂין עַל הַיּוּ"ד אוֹ עַל הַוָּא"ו שֶׁיַּעֲשׂוּ תָּגִין דַּקִּין, שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל צוּרוֹת הַוָּא"ו אוֹ הַיּוּ"ד:

מִנְהַג הַסּוֹפְרִים. נָהֲגוּ הַסּוֹפְרִים לַעֲשׂוֹת עוֹד תָּגִין בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וְאֵין חֲשָׁשׁ בָּזֶה. רַק שֶׁיִּזָּהֲרוּ עַל הַיּוּ״ד וְעַל הַוָּא״ו לַעֲשׂוֹת תָּגִין דַּקִּין, שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל צוּרָתָם.

מקור: Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim ל״ו (מהדורת קה״ת, ו׳ סעיפים). תרגום: DAAT. אין מובא כאן שום קטע מחוץ לטקסט הניתן לאימות.

2 · היסוד

היסוד — דִּקְדּוּק צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת, גֹּלֶם אֶחָד וְתָגִין

היסוד: צורת האותיות, גולם אחד והתגין

קריאת אדמו״ר הזקן בסימן זה עומדת על שלושה יסודות. תחילה דקדוק צורת האותיות (כְּתִיבָה תַּמָּה) וּמְקוֹרָהּ (תַּלְמוּד, מִדְרָשִׁים, קַבָּלַת הָרִאשׁוֹנִים) ; שִׁנָּה — לֹא פָּסַל, הִפְסִיד צוּרָה — כֵּן. אחר כך הגֹּלֶם אֶחָד וְהַנְּגִיעוֹת (הַיּוּדִין וְרַגְלֵי הת נוֹגְעוֹת ; הה״א וְהקּוּ״ף אֵינָן נוֹגְעוֹת). לבסוף התָּגִין שֶׁל שעטנ״ז ג״ץ (שְׁלֹשָׁה תָּגִין, בְּדִיעֲבַד כְּשֵׁרִין, יֵשׁ פּוֹסְלִין) וּמִנְהַג הַסּוֹפְרִים.

דִּקְדּוּק צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת וּמְקוֹרָהּ

דקדוק צורת האותיות ומקורה

הַיְסוֹד. לְכַתְּחִלָּה לִכְתֹּב בִּכְתִיבָה תַּמָּה לְפִי תְּמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁקִּבְּלוּ מֵהַתַּלְמוּד, מֵהַמִּדְרָשִׁים וּמִקַּבָּלַת הָרִאשׁוֹנִים. הַכְּלָל: שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת אוֹת עַד שֶׁתִּדְמֶה לְאַחֶרֶת.

הַנָּפְקָא מִינָּה. אִם רַק שִׁנָּה — לֹא פָּסַל ; אֲבָל אִם הִפְסִיד לְגַמְרֵי אֶת הַצּוּרָה — פְּסוּלָה. וְהָרַב מְפָרֵט צוּרַת כָּל אוֹת מֵאָלֶ״ף עַד תָּי״ו.

גֹּלֶם אֶחָד וּנְגִיעַת הָאוֹתִיּוֹת

גולם אחד ונגיעת האותיות

הַיְסוֹד. כָּל אוֹת גֹּלֶם אֶחָד: יוּדֵי הָא, הָע, הַפ, הַצ, הַש וְרַגְלֵי הַתנוֹגְעוֹת בַּגּוּף. מֶ״ם סְתוּמָה וְסָמֶ״ךְ מֻקָּפוֹת לְגַמְרֵי.

הַנָּפְקָא מִינָּה. אֵינָהּ נוֹגַעַת → פְּסוּלִין, וְאֵין קְרִיאַת תִּינוֹק מוֹעֶלֶת (סי׳ לב). יוֹצְאִים: רֶגֶל הַה״א וְהַקּוּ״ף שֶׁאֵין לָהֶם לִגַּע ; נָגְעוּ — פְּסוּלִין בְּלֹא תִּקּוּן.

תָּגִין — שעטנ״ז ג״ץ וּמִנְהַג הַסּוֹפְרִים

תגי שעטנ״ז ג״ץ ומנהג הסופרים

הַיְסוֹד. שעטנ״ז ג״ץ (וְנו״ן פְּשׁוּטָה, צָדִ״י כְּפוּפָה) — שְׁלֹשָׁה תָּגִין נוֹגְעִים בַּגּוּף וּנְפָרָדִים. אוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סָפֵק — מַרְאִין לְתִינוֹק דְּלָא חַכִּים וְלָא טִפֵּשׁ.

הַנָּפְקָא מִינָּה. בְּדִיעֲבַד אַף בְּלֹא תָּגִין — כְּשֵׁרִין ; וְיֵשׁ פּוֹסְלִין וּמְתַקְּנִין (אַף בַּתְּפִלִּין, בְּלֹא שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן). וְנָהֲגוּ הַסּוֹפְרִים תָּגִין נוֹסָפִים, בִּזְהִירוּת עַל הַיּוּ״ד וְהַוָּא״ו (תָּגִין דַּקִּין).

הפניה ללימוד. היקף היסוד שהונח כאן — צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת, הַגֹּלֶם אֶחָד וְהַתָּגִין — נוגע גם בדקדוק הסופרות (הסוד של הצורות ושל קַבָּלַת הָאֲרִ״י זַ״ל) וגם ברגישות חב״ד על הכָּבוֹד שבכתיבת המצווה. דף זה מציג זאת ברמת העיקרון המובא בטקסט של הרב, בלא ציטוט פרק או ניסוח מומצא. ללימוד מעמיק ולהנהגה מעשית — ללמוד עם סופר ורב חב״ד ובמקורות עצמם.

דקדוק צורת האותיות — בעיקרון · ללימוד, ראה סופר ורב חב״ד
3 · כח הפסק

כחו של אדמו״ר הזקן בפסק

כוחו של פסק אדמו״ר הזקן

השוואת שיטת אדמו״ר הזקן עם המחבר, הרמ״א והמשנה ברורה בנקודות המרכזיות של סימן ל״ו. שורת שולחן ערוך הרב מודגשת — היא חושפת את רגישות הרב כפי שהיא עולה מטקסטו (§1, ו׳ סעיפים). הרב מפרש את הצּוּרָה וְהַטַּעַם במקום שהמחבר מסתפק בקביעה.

נושא מחבר רמ״א משנה ברורה שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב)
דקדוק צורת האותיות או״ח ל״ו:א — יְדַקְדֵּק בִּכְתִיבַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה צוּרַת אוֹת. רמ״א ל״ו:א — לְכַתְּחִלָּה כְּתִיבָה תַּמָּה הַיְדוּעָה לַסּוֹפְרִים ; שִׁנָּה צוּרַת הַכְּתָב — לֹא פָּסַל. מ״ב / באה״ל ל״ו — אַלְפָא בֵּיתָא שֶׁל צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת. שיטת אדמו״ר הזקן — כְּתִיבָה תַּמָּה בִּתְמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת (תַּלְמוּד, מִדְרָשִׁים, קַבָּלַת הָרִאשׁוֹנִים) ; שִׁנָּה — לֹא פָּסַל אֶלָּא אִם הִפְסִיד צוּרַת הָאוֹת ; וּפֵרוּט תְּמוּנַת כָּל אוֹת (סעיפים א-ב).
גולם אחד ונגיעות או״ח ל״ו:ב — כָּל אוֹת גֹּלֶם אֶחָד ; יוּדֵי אל״ף ע פ צ ש וְרַגְלֵי הַתָּי״ו נוֹגְעוֹת ; חוּץ מֵרֶגֶל הַה״א וְהַקּוּ״ף. מ״ב ל״ו — נְגִיעָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה פּוֹסֶלֶת ; מֶ״ם סְתוּמָה וְסָמֶ״ךְ מֻקָּפוֹת. שיטת אדמו״ר הזקן — גֹּלֶם אֶחָד ; הַנּוֹגְעוֹת נוֹגְעוֹת (וְאֵין קְרִיאַת תִּינוֹק מוֹעֶלֶת), רֶגֶל הַה״א וְהַקּוּ״ף אֵינָן נוֹגְעוֹת — נָגְעוּ פְּסוּלִין בְּלֹא תִּקּוּן (סעיף ג).
ספק וקריאת התינוק או״ח ל״ב / ל״ו — סָפֵק בְּצוּרַת אוֹת מַרְאִין לְתִינוֹק. מ״ב ל״ו — תִּינוֹק דְּלָא חַכִּים וְלָא טִפֵּשׁ ; יָדוּעַ שֶׁפְּסוּלָה — אֵין מוֹעִיל. שיטת אדמו״ר הזקן — כָּל אוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סָפֵק (שִׁעוּר אוֹ צוּרָה) — מַרְאִין לְתִינוֹק ; יָדוּעַ שֶׁאֵינָהּ כְּהִלְכָתָהּ — אֵין קְרִיאָתוֹ מוֹעֶלֶת (סעיף ד).
תגין שעטנ״ז ג״ץ ומנהג הסופרים או״ח ל״ו:ג — לְתַיֵּג שעטנ״ז ג״ץ ; לֹא תִּיֵּג — אַף שעטנ״ז ג״ץ לֹא פָּסַל. מ״ב ל״ו / מנחות כט — כִּתְרֵי הַתָּגִין ; מִנְהַג הַסּוֹפְרִים לְתַיֵּג. שיטת אדמו״ר הזקן — שְׁלֹשָׁה תָּגִין נוֹגְעִים וּנְפָרָדִים ; בְּדִיעֲבַד בְּלֹא תָּגִין כְּשֵׁרִין ; יֵשׁ פּוֹסְלִין וְלָחֹשׁ לְתַקֵּן ; וְנָהֲגוּ הַסּוֹפְרִים תָּגִין נוֹסָפִים, וְיִזָּהֲרוּ בַּיּוּ״ד וּבַוָּא״ו (סעיפים ה-ו).

הטבלה נערכה מטקסט המחבר (אורח חיים ל״ו, שלושה סעיפים, מקור ספריא) ומנושאי הכלים הניתנים לאימות (בית יוסף, טור, רמב״ם הלכות תפילין א-ב והלכות ספר תורה, רא״ש, ברוך שאמר, ספר התרומה, מרדכי, מגן אברהם, ט״ז, משנה ברורה, ביאור הלכה, פרי מגדים, ערוך השולחן, כף החיים, משנת סופרים ; תלמוד מנחות כט). טור אדמו״ר הזקן נשען על הטקסט האמיתי של שולחן ערוך הרב (ו׳ סעיפים) המובא ב§1. ייחוסי סעיף קטן שאינם ודאיים הושארו « על דרך הסברה ».

4 · קווי היסוד של הרב

קווי היסוד של שיטת הרב

קווי היסוד של שיטת הרב בסימן זה

שלוש הדגשות המאפיינות את רגישות אדמו״ר הזקן בסימן זה — מעבר לעצם קיום הכלל. כל אחת לפי המבנה: עיקר הסימן → קריאת הרב → נפקא מינה למעשה. כל קו נשען על הטקסט האמיתי של הרב (§1).

קו א — דִּקְדּוּק צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת

דקדוק צורת האותיות

עִקַּר הַסִּימָן: לִכְתֹּב בִּכְתִיבָה תַּמָּה וְלֹא לְהַפְסִיד צוּרַת הָאוֹת (סעיפים א-ב, ד).

קְרִיאַת הָרַב: מְקוֹר הַצּוּרָה — תַּלְמוּד, מִדְרָשִׁים וְקַבָּלַת הָרִאשׁוֹנִים ; שִׁנָּה — לֹא פָּסַל, הִפְסִיד צוּרָה — כֵּן ; אוֹת סָפֵק נִדּוֹנֶת בְּתִינוֹק דְּלָא חַכִּים וְלָא טִפֵּשׁ.

לְמַעֲשֶׂה: לִמְסֹר הַכְּתִיבָה לְסוֹפֵר מֻמְחֶה ; אוֹת הַדּוֹמָה לְאַחֶרֶת (ד/ר, ב/כ…) → בְּדִיקָה, תִּקּוּן אוֹ פְּסוּל (סי׳ לב).

קו ב — גֹּלֶם אֶחָד וּנְגִיעוֹת הָאוֹתִיּוֹת

גולם אחד ונגיעות

עִקַּר הַסִּימָן: כָּל אוֹת גֹּלֶם אֶחָד וְהַנְּגִיעוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת (סעיף ג).

קְרִיאַת הָרַב: הַיּוּדִין (א, ע, פ, צ, ש) וְרַגְלֵי הַת נוֹגְעוֹת ; מֶ״ם סְתוּמָה וְסָמֶ״ךְ מֻקָּפוֹת ; וְהַיּוֹצֵא — רֶגֶל הַה״א וְהַקּוּ״ף שֶׁאֵינָן נוֹגְעוֹת.

לְמַעֲשֶׂה: נְגִיעָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה בְּמ/ס פְּסוּל ; נְגִיעַת הַה/ק פְּסוּל בְּלֹא תִּקּוּן ; הַבְּדִיקָה עַל הַסּוֹפֵר.

קו ג — תָּגִין וּמִנְהַג הַסּוֹפְרִים

התגין ומנהג הסופרים

עִקַּר הַסִּימָן: תָּגֵי שעטנ״ז ג״ץ וְהַמִּנְהָג לְהוֹסִיף (סעיפים ה-ו).

קְרִיאַת הָרַב: שְׁלֹשָׁה תָּגִין נוֹגְעִים וּנְפָרָדִים ; בְּדִיעֲבַד כְּשֵׁרִין אַף בִּלְעָדָם, וְיֵשׁ פּוֹסְלִין וּמְתַקְּנִין ; וְהַסּוֹפְרִים מוֹסִיפִים תָּגִין בִּזְהִירוּת.

לְמַעֲשֶׂה: תְּפִלִּין כְּשֵׁרוֹת נוֹשְׂאוֹת כִּתְרֵי שעטנ״ז ג״ץ ; עַל הַיּוּ״ד וְהַוָּא״ו תָּגִין דַּקִּין שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל הַצּוּרָה.

5 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

ההנהגה המעשית בחב״ד

נקודות הנהגה הנובעות ישירות מסימן ל״ו ברגישות אדמו״ר הזקן וחב״ד — מוצגות ברמת העיקרון, בהפניה לסופר ולרב לפרטי המקרים (צורת האותיות, הנגיעות, הבדיקה, התגין).

לחסיד חב״ד — סימן ל״ו (דִּקְדּוּק כְּתִיבַת הָאוֹתִיּוֹת וּתְמוּנָתָן)

  • ① כְּתִיבָה תַּמָּה. לִכְתֹּב כָּל אוֹת בִּתְמוּנָתָהּ הַיְדוּעָה לַסּוֹפְרִים, בְּלֹא לְשַׁנּוֹת צוּרָתָהּ וְלֹא לְדַמּוֹתָהּ לְאַחֶרֶת. יְסוֹד: שוע״ר ל״ו סעיף א.
  • ② צוּרַת כָּל אוֹת. הָרַב מְפָרֵט מֵאָלֶ״ף עַד תָּי״ו — עֳקָצִים, תָּגִין, נְגִיעוֹת, וְקַבָּלַת הָאֲרִ״י זַ״ל בַּתְּפִלִּין. יְסוֹד: שוע״ר ל״ו סעיף ב.
  • ③ גֹּלֶם אֶחָד. הַיּוּדִין (א, ע, פ, צ, ש) וְרַגְלֵי הַת נוֹגְעוֹת ; מֶ״ם סְתוּמָה/סָמֶ״ךְ מֻקָּפוֹת ; הַה״א וְהַקּוּ״ף אֵינָן נוֹגְעוֹת. יְסוֹד: שוע״ר ל״ו סעיף ג.
  • ④ אוֹת סָפֵק. סָפֵק בְּשִׁעוּר אוֹ בְּצוּרָה → מַרְאִין לְתִינוֹק דְּלָא חַכִּים וְלָא טִפֵּשׁ ; וְאִם יָדוּעַ שֶׁפְּסוּלָה — אֵין קְרִיאָתוֹ מוֹעֶלֶת. יְסוֹד: שוע״ר ל״ו סעיף ד.
  • ⑤ תָּגֵי שעטנ״ז ג״ץ. שְׁלֹשָׁה תָּגִין נוֹגְעִים וּנְפָרָדִים ; בְּדִיעֲבַד כְּשֵׁרִין אַף בִּלְעָדָם, וְיֵשׁ פּוֹסְלִין וּמְתַקְּנִין (אַף בַּתְּפִלִּין). יְסוֹד: שוע״ר ל״ו סעיף ה.
  • ⑥ מִנְהַג הַסּוֹפְרִים. תָּגִין נוֹסָפִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, וְאֵין חֲשָׁשׁ ; עַל הַיּוּ״ד וְהַוָּא״ו תָּגִין דַּקִּין. יְסוֹד: שוע״ר ל״ו סעיף ו.

⚠ חלק זה מציג את הנהגת חב״ד על פי שולחן ערוך הרב, סימן ל״ו (הטקסט האמיתי מובא ב§1). אין הוא מחליף הכרעת רב במקרה מסוים. לכל שאלה מעשית — בדיקת האותיות, נגיעה או אות הדומה לאחרת, התגין — יש להתייעץ עם סופר ועם הרב שלך, ולחב״ד עם רב חב״ד.