ב. שָׂדֶה מֻתָּר לְקַבֵּל בַּאֲרִיסוּת, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהִיא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְנִמְצָא שֶׁהַגּוֹי עוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּשְׁלִיחוּתוֹ, דַּאֲדַעְתֵּיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ עָבִיד.
הגה (רמ״א): וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לְקָחָהּ הַגּוֹי רַק לְשָׁלִישׁ אוֹ לְרָבִיעַ... שָׁרֵי, דְּגוֹי אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ עָבִיד. וְתַנּוּר דִּינוֹ כְּמֶרְחָץ וְרֵחַיִים דִּינָם כְּשָׂדֶה.
סעיף ב': שדה — מותר למסור באריסות, אף על פי שיודעים שהוא של ישראל, ונמצא שהגוי עושה מלאכה בשליחותו, שכן הגוי עובד אדעתא דנפשיה.
הגהת הרמ״א: ואף על פי שאין הגוי נוטל אלא שליש או רביע מן הפירות — שרי, דגוי אדעתא דנפשיה עביד. ותנור דינו כמרחץ, ורחיים דינם כשדה.
📖 האחרונים (ביאורי ט״ז, מגן אברהם, ב״ח) מעלים 5 תתי-נושאים מסעיף ב' והגהותיו, המבארים מתי בכל זאת מותר להשכיר מרחץ: (1) פרסום הדבר ברבים במשך 2-3 שנים, (2) חוזה בהבלעה / בקבלנות, (3) מרחץ הנמצא בתוך בית מגורים, (4) שכירות משנה מגוי, (5) שנקנה מגוי ועדיין אינו ישוב. פירוט מלא ב-3 הרמות שלהלן.
מושגי היסוד של סימן רמ״ג
טבלת 4 הנכסים — מרחץ · שדה · תנור · רחיים
| נכס | מנהג רגיל | יום שכיר | קבלנות / אריסות | טעם |
|---|---|---|---|---|
| מרחץ | שכר יומי | 🔴 אסור | 🔴 אסור (מראית עין) | ידוע כשייך לישראל; העוברים סבורים שהגוי הוא שכירו |
| שדה | אריסות | 🔴 אסור | 🟢 מותר | שהמנהג הוא אריסות; ויודעים הבריות שהגוי עובד לעצמו |
| תנור | שכר יומי | 🔴 אסור | 🔴 אסור (מראית עין) | כדין המרחץ — פועל ברציפות, מנהגו = יום שכיר (הגהת הרמ״א) |
| רחיים | קבלנות / אריסות | 🔴 אסור | 🟢 מותר | כדין השדה — מנהגם = קבלנות/אריסות (הגהת הרמ״א) |
קישורים עם הסימנים הסמוכים
| סימן | נושא | קשר עם סימן רמ״ג |
|---|---|---|
| סימן רמ״ב → ללמוד | כבוד ועונג שבת | הקשר הכללי: חובות השבת קודם להלכות ההשכרה |
| סימן 244 | עשיית מלאכה על ידי גוי | השלמה ישירה: נכסי דלא-ניידי בכלל, אמירה לגוי בפירוט |
| סימן רמ״ו → ללמוד | השאלה והשכרה של כלים לגוי | דיפטיכון עם סימן רמ״ג: אותם יסודות אלא שבמטלטלין (שביתת כלים, שכר שבת, הבלעה) |
שאלות נפוצות — סימן רמ״ג
מדוע מותר להשכיר שדה לגוי ואסור להשכיר לו מרחץ לשבת?
על פי שולחן ערוך, אורח חיים רמ״ג:א-ב, המרחץ אסור משום ש"נקרא על שמו" (ידוע על שם הישראל), וסתם מרחץ אינו עומד לאריסות — והבריות יסברו שהגוי עובד לישראל (מראית עין). השדה מותר משום שהאריסות היא מנהגו, ועל כן אומרים "אדעתא דנפשיה עביד" (הגוי עובד לטובת עצמו).
מה ההפרש שבין השכרה, קבלנות ואריסות?
השכרה: הגוי משלם דמי שכירות קבועים ומשתמש בנכס כרצונו.
קבלנות: הגוי מקבל שכר על מלאכה מוגדרת, ולא לפי שעה.
אריסות: הגוי חולק את הפירות / הרווחים עם בעל הנכס — ויש לו עניין אישי לעמול.
רמה א' (בסיס) מפרטת את ההשלכות ההלכתיות של כל אחת מן הצורות.
מה דעת הרמ״א לעניין תנור ורחיים?
על פי הגהת הרמ״א (שולחן ערוך, אורח חיים רמ״ג:ב), "ותנור דינו כמרחץ ורחיים דינם כשדה": תנור (תנור) הולך אחר דין המרחץ (אסור), רחיים (רחיים) הולכים אחר דין השדה (מותר). ההפרש נובע מאופי המנהג הרגיל של האריסות לכל סוג נכס.
מהם 5 המקרים שבהם בכל זאת מותר להשכיר מרחץ?
האחרונים (בית יוסף, ט״ז, מגן אברהם) מעלים 5 תתי-נושאים מסעיף ב' והגהותיו: (1) פרסום הדבר ברבים במשך 2-3 שנים, (2) חוזה בהבלעה / בקבלנות, (3) מרחץ הנמצא בתוך בית מגורים, (4) שכירות משנה מגוי, (5) שנקנה מגוי ועדיין אינו ישוב. ראו רמה ב' (למדן).