סימן קמ״ו — איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול

מי שהחזיקה לאלוה, והוא בלבד : « אלילים של עובד כוכבים שביטלה עובד כוכבים מותרת » (שו״ע יו״ד קמ״ו:א). והט״ז נתן בזה מקרא : « דילפינן לה מדכתיב פסילי אלהיהם שעובד כוכבים פוסל אלוה שלו » (ט״ז יו״ד קמ״ו ס״ק א). וישראל אינו מבטל לעולם, לא את שלו ולא את של העובד כוכבים. למעשה, שאל את רבך.

משבאה ליד ישראל וגם זכה בה : « אפילו אלילים של עובד כוכבים משבאה ליד ישראל וזכה בה שוב אין לה ביטול » (שו״ע יו״ד קמ״ו:ב). והט״ז קרא בכפל הלשון תנאי מצטבר : « וזהו שכתבו הטור והש״ע כפול לשון משבאה ליד ישראל וזכה בה משמע אבל זכייה לחוד לא » (ט״ז יו״ד קמ״ו ס״ק ג). והמשמשים — ביטולם עומד. למעשה, שאל את רבך.

לא — ביזוי הוא ולא כפירה : « מיעכה שלא בפניה ולא חסרה או רקק בפניה השתין בפניה או גררה או זרק בה את הצואה לא בטלה » (שו״ע יו״ד קמ״ו:ז). והגמרא נתנה בזה מקרא : « אָמַר חִזְקִיָּה, דְּאָמַר קְרָא: ״וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמַעְלָה » (עבודה זרה נ״ג ע״א). וצריך פגיעה בצורה : ראש האוזן, החוטם, האצבע, או פנים שנמעכו. למעשה, שאל את רבך.

לא, לפי שאינו עובד עבודת כוכבים — וזו הגהת הרמ״א : « ישמעאלים שאינן עובדי עבודת כוכבים אינם יכולים לבטל » (רמ״א יו״ד קמ״ו:ה). והפתחי תשובה הביא משם התפארת למשה שאין הקובע המעשה אלא הלידה : « עי׳ בתפארת למשה שכתב דר״ל אפילו ישראל מומר דאי לא פלח אפילו גר תושב וישמעאלים אין מבטלים ע״ש » (פתחי תשובה יו״ד קמ״ו ס״ק א). למעשה, שאל את רבך.

המחבר הביא שתי דעות : « מכרה או משכנה אפילו לצורף ישראל לא בטלה ויש מתירין בצורף ישראל » (שו״ע יו״ד קמ״ו:ח). ובמשכון הלך הט״ז אחר הר״ן והתיר כשהמשכון כמכירה : « אלא ודאי דברי הר״ן עיקר דבמשכון דמתני׳ דהיינו הרהינו מודים חכמים לרבי דבטל » (ט״ז יו״ד קמ״ו ס״ק ח). והש״ך הלך אחר הבית יוסף ואסר : « ובב״י כתב דאפילו משכנה והרהינה אצלו שא״ל אם לא הבאתי לך המעות מכאן עד יום פלוני תהא שלך והגיע הזמן ולא פדאה לא בטלה לכ״ע ודלא כהר״ן » (ש״ך יו״ד קמ״ו ס״ק י). למעשה, שאל את רבך.

מאבדים אותה, ומצוה היא : « מצוה על כל המוצא אלילים שיבערנה ויאבדנה וכיצד מבערה שוחק וזורה לרוח או מטיל לים » (שו״ע יו״ד קמ״ו:י״ד). והש״ך פירש שים המלח מקבלה כמות שהיא, ושאר נהרות טעונים שחיקה תחילה : « בלא שחיקה אבל לשאר נהרות בעי שחיקה ב״י וד״מ ושאר אחרונים » (ש״ך יו״ד קמ״ו ס״ק י״ג). למעשה, שאל את רבך.