שני סעיפים — והשולחן ערוך מכריז זאת בעצמו: ובו ב׳ סעיפים. אין סעיף א׳ פותח בדין אלא בהגדרה מסויגת ארבע פעמים; וסעיף ב׳ מעמיד את פעלו בלשון עבר. עניין חמור: לימוד זה מציג את דברי המקורות עם מראי מקומם ומפנה אל הרב (שולחן ערוך יורה דעה קנ״ח · 158 — ב׳ סעיפים)
עובדי עבודת כוכבים מז׳ עממין שאין בינינו וביניהם מלחמה
עובדי עבודת כוכבים משבעת העממין שאין בינינו וביניהם מלחמה. אין הסעיף פותח בדין אלא בהגדרה, ובהגדרה זו שני סייגים. ושניים נוספים באים מיד: ארץ ישראל, והזמן שרוב שדותיה היו של ישראל.
שולחן ערוך יורה דעה קנ״ח:ארמה 01
לשון שני הסעיפים עם ביאור בעברית. סייגי סעיף א׳, הדין ויוצא הכלל, התיבה המסייגת, וסעיף ב׳ והגהת הרמ״א — עם הברייתא בעבודה זרה, התוספות, הרמב״ם, הטור, הבית יוסף, והש״ך, הט״ז, נקודות הכסף, הפתחי תשובה והבאר היטב בשלמותם.
📖 ללמודרמה 02
עיון מעמיק: פירוש לא מורידין בשלוש שיטות, חילוק בידים / סיבוב של הט״ז כנגד הב״ח, גדר האיבה מן הטור עד הרמב״ן, וארבע תיבות סעיף ב׳.
📖 ללמודרמה 03
טבלת אב לשני הסעיפים תיבה אחר תיבה, שאלות הבדיקה, המחלוקת המרכזית בשלוש שיטות, כללי היסוד והמכשולים הרגילים.
📖 ללמודרמה 04
הצגת הפסק — ולא יותר: כל סעיף מסתיים בהפניה אל הרב. הערה: אין לאדמו״ר הזקן שולחן ערוך על יורה דעה — רמת פסק ולא ״דעת הרב״.
📖 ללמודההגדרה, בשתי תיבות:
« עובדי עבודת כוכבים מז׳ עממין שאין בינינו וביניהם מלחמה » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)
« ורועי בהמה דקה מישראל בארץ ישראל בזמן שהיו רוב השדות של ישראל וכיוצא בהן » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)והש״ך מדייק מיד שדין שעת מלחמה אחר הוא:
« אבל בשעת המלחמה היו הורגין אותן בידים דאמרינן טוב שבעובדי כוכבים כו׳ כ״פ הב״ח והביא התוס׳ שכ״כ וכ״כ ב״י » (ש״ך יו״ד קנ״ח ס״ק א)עניין חמור: אל תסיק דבר מעצמך, שאל את רבך.
הבית יוסף:
« ומשמע מדברי התוס׳ דלאו למימרא שאסור להורידם אלא היינו לומר שאינו מצווה להורידם אע״פ שהם עוברים על ז׳ מצות » (בית יוסף יו״ד קנ״ח)הט״ז:
« הך ולא מורידין פירושו שיש איסור להורידן » (ט״ז יו״ד קנ״ח ס״ק א)נקודות הכסף:
« ולא ק״מ דהא מבואר בב״י דהיינו דוקא כשאין מקיימים ז׳ מצות בני נח » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ח)והבאר היטב מביא את שלושתם בשורה אחת:
« ובט״ז האריך בזה מחולק על הב״י ובנה״כ מתרץ דברי הב״י ע״ש » (באר היטב יו״ד קנ״ח ס״ק א)עניין חמור: אל תסיק דבר מעצמך, שאל את רבך.
הדין, ויוצא הכלל:
« לפיכך אין לרפאותן אפילו בשכר אם לא היכא דאיכא משום איבה » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)הגהת הרמ״א:
« דאז אפילו בחנם שרי אם לא יוכל להשמט אפילו בחנם » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)והגמרא, הנותנת את קנה המידה של העילה שבידו:
« אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכוֹל לוֹמַר לוֹ ״קָאֵי בְּרִי אַאִיגָּרָא״, אִי נָמֵי ״נְקִיטָא לִי זִימְנָא לְבֵי דַוָּאר״ » (עבודה זרה כ״ו ע״א)עניין חמור: אל תסיק דבר מעצמך, שאל את רבך.
התיבה המסייגת:
« במה דברים אמורים בישראל בעל עבירות והעומד ברשעו ושונה בו תמיד » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)והתיבה הפותחת:
« אבל ישראל בעל עברות שאינו עומד ברשעו תמיד אלא עושה עבירות להנאת עצמו כגון אוכל נבילות לתיאבון מצוה להצילו ואסור לעמוד על דמו » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)והש״ך מוסיף קבוצה:
« דוקא ברועים החמירו משום דלא פסילי וחכמים עשו חיזוק לדבריהם כדי שיתנו לב לשוב אבל גזלנים דאורייתא מעלין » (ש״ך יו״ד קנ״ח ס״ק ג)עניין חמור: אל תסיק דבר מעצמך, שאל את רבך.
לשון הפועל:
« והאפיקורסים והם שכופרים בתורה ובנבוא׳ מישראל היו נוהגין בזמן הבית להרגם » (שו״ע יו״ד קנ״ח:ב)הרמב״ם, מקור הסעיף:
« וְשֶׁכּוֹפְרִין בַּתּוֹרָה וּבַנְּבוּאָה הָיָה מִצְוָה לְהָרְגָן » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ד׳ הלכה י׳)ותיבתו האחרונה של הרמ״א:
« ומכ״מ אם בא לשוב לא החמירו עליו שקשה לפרוש מהם וחיישינן שלא יחזור לסורו » (שו״ע יו״ד קנ״ח:ב)עניין חמור: אל תסיק דבר מעצמך, שאל את רבך.