סימן קנ״ט — הלוואה ברבית לעובד כוכבים ולמומר

הסעיף נפתח בדין תורה : « דבר תורה מותר להלוות לעובד כוכבים ברבית » (שו״ע יו״ד קנ״ט:א) והטור נותן את הטעם : « דבר תורה מותר להלוות לעובד כוכבים ברבית דטעמא דרבית דכתיב וחי אחיך עמך ועובד כוכבים לא היו מצווין להחיותו » (טור יו״ד קנ״ט) לשאלה למעשה — שאל את רבך.

הגזירה ושלושת החריגים בסעיף : « וחכמים אסרוהו אם לא כדי חייו או לת״ח או ברבית דרבנן והאידנא מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ט:א) והש״ך נותן את הטעם : « וחכמים אסרו. משום גזירה שמא ילמוד ממעשיו ובת״ח ליכא למיחש להכי » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק א) ומבאר מפני מה אינו עומד עוד : « אם כן לא שייך ברבית שמא ילמוד ממעשיו טפי משאר משא ומתן » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ב) לשאלה למעשה — שאל את רבך.

סעיף ב מתיר ואוסר את ההפך : « מומר מותר להלוותו ברבית ואסור ללוות ממנו ברבית » (שו״ע יו״ד קנ״ט:ב) וההגה מחזיקה בחומרה : « ויש מחמירין אף במומר להלוותו (המרדכי והגהות מיימוני בשם ראבי״ה ורש״י וסמ״ג ובמהרי״ל) וטוב להחמיר אם אפשר להשמט ממנו » (רמ״א יו״ד קנ״ט:ב) והפתחי תשובה מדייק בגדרה : « עיין בתשובת תפארת צבי שם שכתב דעכ״פ ודאי דאסור להלוות לו בלא רבית וכן מוכח לשון רמ״א שכתב אם יכול להשמט אבל בלא רבית אסור רק לא ילוה כלל » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ד) לשאלה למעשה — שאל את רבך.

הש״ך נותן את שני הלאווין : « ואסור ללוות ממנו. משום לא תשיך ומשום לפני עור לא תתן מכשול » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ג) והט״ז מבאר את אי־הסימטריה : « אבל להלוות ממנו ולתת לו רבית ודאי אסור שהרי הוא עושה איסור במה שלוקח ממך א״כ שייך בנותנו משום לא תשיך לאחיך דאעפ״י שחטא ישראל הוא » (ט״ז יו״ד קנ״ט ס״ק ג) לשאלה למעשה — שאל את רבך.

הסעיף קובע את שני הדינים : « כותיים יש להם דין מומר לעבודת כוכבים. הקראים אין להם דין מומרים ואסור להלוותם ברבית » (שו״ע יו״ד קנ״ט:ג) והש״ך חולק על המסקנה שבכותים : « אלא ודאי הם עובדי כוכבים גמורים לכל דבר ואם כן מותר להלוות מהן גם כן ברבית » (ש״ך יו״ד קנ״ט ס״ק ה) והפתחי תשובה משיב לו : « ועיין בתשובת תפארת צבי שם שתמה עליו דנהי דעשאום כעובדי כוכבים אף להקל מ״מ מי הפקיע אותם מהמצות דנימא דאינם מצווים שום דבר דלא נעבור על לפ״ע והעלה להחמיר דאסור ללוות מהם ברבית » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ט ס״ק ה) לשאלה למעשה — שאל את רבך.