Five seifim — the Shulchan Arukh announces it itself: ובו ה׳ סעיפים. Until now interest was counted in money; here it changes its nature. One lends a measure of wheat and returns a measure of wheat, with no penny stipulated — and it is nonetheless forbidden, because wheat carries a moving price. The whole siman is the reason for that prohibition, and the three ways out it leaves open. (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 162 — 5 seifim)
אסור ללוות סאה בסאה
It is forbidden to borrow a se’ah for a se’ah. Five words, and interest ceases to be a question of money: what is at stake is no longer an agreed profit but a debt whose amount nobody knows.
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 162:1NIVEAU 01
Hebrew text of the five seifim with a fluent English translation. The mechanism of the prohibition — יוקרא וזולא and אבק רבית —, the exception of coin, the three ways out, the sharecropper and the burden of proof; with the mishna of Bava Metzia, the Tur, the Beit Yosef, the Shach (16 ס״ק), the Taz (9), the Baer Hetev (12), the Pitchei Teshuva (4), the Nekudot HaKesef (4) and the Rambam in full.
📖 StudyNIVEAU 02
In-depth pilpul: the ḥakira on what the prohibition targets and the Taz’s heter of sale; the two reasons for the exception of coin and the Baer Hetev’s difficulty; the mechanism of יש לו — a real acquisition or a slight ground; the dispute over knowledge between the Bach, the Beit Yosef and the Taz; the loan that cannot ground a יש לו; the Rambam’s fixed term against the Rosh and the Shach’s reversal; the Taz’s צ״ע on the prozbul, the Nekudot HaKesef’s answer and the Pitchei Teshuva’s reversal.
📖 StudyNIVEAU 03
The axiom of a debt without an amount, the three reflex questions, a master table of the five seifim clause by clause, the three ways out and their weaknesses, what counts as יש לו, the two conditions of שער שבשוק, the sharecropper, the burden of proof, the vocabulary of the ריבית block, the golden rules, the mnemonic and the classic traps.
📖 StudyNIVEAU 04
The practical halakha according to the ש״ך, the ט״ז, the באר היטב, the פתחי תשובה and the נקודות הכסף, then contemporary cases. Note: the Admur HaZaken did not write a Shulchan Arukh on Yoreh De’ah — a level of psak, not a “Daat HaRav”.
📖 StudyThe seif says it in six words: wheat may become dearer, and the lender then receives more value than he gave. « היוצא (אז) בהוצאה דשמא יתייקרו ונמצא שנותן לו יותר ממה שהלוהו » (שו״ע יו״ד קס״ב:א) And the Shach at once gives its degree: « הלואת סאה בסאה הוא מדרבנן והלכך אינה יוצאה בדיינים » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק א) For the application to your own situation, consult your Rav.
Because a coin does not become dearer: it is the measure by which everything else does. The Shach says so in the name of the Rashba. « דינר זה שהוא מטבע היוצא ודאי מותר דאיהו מטבע ולאו איהו דאייקר וזול אלא הפירות » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק ד) And the exception is bounded: a coin withdrawn from circulation becomes produce again. « לאפוקי אם אינו יוצא אז אע״פ שהיתה יוצאת מקודם כגון מטבע שנפסל אסור כדאיתא בטור ובפוסקים » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק ג) For the application to your own situation, consult your Rav.
Because that little is regarded as made over to the lender from the instant of the loan: the rise then occurs in his own hand. « אפילו כולו ביחד ואצ״ל קני בזה אח״ז דבשביל כל סאה וסאה שלוה אנו רואין הסאה שלו כאלו היא נחלטת מיד למלוה ואם מתייקר ברשותו מתייקר » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק ו) The gemara expressly extends it from one se’ah to several korin: « אָמַר רַב הוּנָא: יֵשׁ לוֹ סְאָה – לֹוֶה סְאָה. סָאתַיִם – לֹוֶה סָאתַיִם. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ לוֹ סְאָה – לֹוֶה עָלֶיהָ כַּמָּה כּוֹרִין » (בבא מציעא ע״ה ע״א) For the application to your own situation, consult your Rav.
No, and it is the commonest trap of the siman. The Shach expressly excludes it, and the decisors agree. « אבל מעות אפי׳ בכדי שיכול ליקח כל אותו המין אסור כן הסכמת הפוסקים » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק ה) The Taz comes close to it for the gold coin, and the Baer Hetev at once notes the difficulty: « ולפ״ז אם היה לו מעות מותר ללות לו סאה בסאה וצ״ע דלא משמע כן מהפוסקים » (באר היטב יו״ד קס״ב ס״ק ג) For the application to your own situation, consult your Rav.
The Taz gives the reason: with יש לו the wheat is the borrower’s and is acquired to the lender; in the market the wheat is other people’s, and only knowledge remains. « שאני התם דלא שייך לומר שנקנו לו למלוה דהא של אחרים הם דהיינו אנשי השוק וא״כ אין היתר אלא שידעו שיש שער בשוק משא״כ ביש לו » (ט״ז יו״ד קס״ב ס״ק ג) But lekhatchila, he adds, both must know in either case: « נראה שבאם רוצה להלות חטין בחטין מכח היתר דיש לו ודאי לכתחלה צריך שידעו שניהם שיש היתר וכן בהיתר דשער שבשוק » (ט״ז יו״ד קס״ב ס״ק ג) For the application to your own situation, consult your Rav.
Because so long as the owner may still dismiss him, what he hands over is an advance on the division and not a loan. The Taz puts it thus: « שבאריס יש היתר ללוות מב״ה סאה בסאה מטעם שאין כאן הלואה אלא כאלו התנה שיטול ב״ה הסאה הראשונה משדה שלו » (ט״ז יו״ד קס״ב ס״ק ו) And the seif marks the exact limit: « במה דברים אמורים במקום שנהגו שיתן האריס הזרע אבל במקום שדרך בעל הקרקע ליתן הזרע אם כבר ירד האריס לשדה אסור » (שו״ע יו״ד קס״ב:ד) For the application to your own situation, consult your Rav.