Two seifim — the Shulchan Arukh announces it itself: ובו ב׳ סעיפים. Nowhere is there a sum added to the principal: interest here takes the form of a signature. Because a foreign law claims the surety before the borrower, whoever signs becomes the first debtor — and then a Jew’s creditor, for an amount that contains interest. The siman says on what condition one may sign, and what applies when one has signed anyway (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 170 — 2 seifim)
ישראל שלוה מעות מעובד כוכבים ברבית אסור לישראל אחר להיות לו ערב
A Jew who borrowed money at interest from a non-Jew: it is forbidden for another Jew to be his surety. The Mehaber writes the reason immediately after, which he rarely does: by their law the surety is claimed first — and the surety ends up claiming interest from a Jew.
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 170:1LEVEL 01
The Hebrew text of both seifim with English translation, and the mechanism explained: how a signature becomes interest. The vocabulary of suretyship — ערב, ערב קבלן, ערב שלוף דוץ, צד אחד ברבית —, the baraita of Bava Metzia and its sugya, the Rambam of הלכות מלווה ולווה, the Tur, the Beit Yosef, then the Shach (10 ס״ק), the Taz (8), the Baer Hetev (10), the Pit’hei Teshuva (3) and the Nekudot HaKesef (5) in full.
📖 StudyLEVEL 02
In-depth pilpul: Rashi against the Rashba on the scope of the prohibition; צד אחד ברבית and the question of its rank; the Rama against the Beit Yosef and the Taz on what has already been paid; the Taz’s great צ״ע on guaranteeing the principal alone and the Nekudot HaKesef’s answer; the Levush, the Shach and the Noda BiYehuda on guaranteeing the interest; the non-Jew’s pledge; and the ערב שלא בשעת מתן מעות.
📖 StudyLEVEL 03
A master table of both seifim clause by clause, the grid of the three figures of surety, the reflex questions, the two regimes of recovery, the vocabulary of the siman, the golden rules and the classic pitfalls.
📖 StudyLEVEL 04
The practical halakha according to the ש״ך, the ט״ז, the באר היטב, the פתחי תשובה and the נקודות הכסף, then contemporary cases of suretyship. Note: the Admur HaZaken did not write a Shulchan Arukh on Yoreh De'ah — a level of psak, not “Daat HaRav”. The Rambam of reference here is הלכות מלווה ולווה.
📖 StudyThe question is not the loan’s interest but the order of claims. The Shulchan Arukh forbids, and immediately gives the reason:
« ישראל שלוה מעות מעובד כוכבים ברבית אסור לישראל אחר להיות לו ערב » (שו״ע יו״ד ק״ע:א)
« שכיון שבדיניהם תובע הערב תחלה נמצא הערב תובע את ישראל ברבית שהערב חייב בה לעובד כוכבים » (שו״ע יו״ד ק״ע:א)And he points to the way out: that the lender undertake to claim the borrower first.
« לפיכך אם קבל עליו העובד כוכבים שלא יתבע את הערב תחלה הרי זה מותר » (שו״ע יו״ד ק״ע:א)For the application to your own case, consult your Rav.
No, and he says so in the same sentence: the presumption holds only where the custom is to claim the borrower first.
« והאידנא מסתמא הוי כאילו קבל עליו הכי דסתם ערבות כך הוא » (שו״ע יו״ד ק״ע:א)
« ודוקא במקום שהמנהג כך שתובעין הלוה תחלה » (שו״ע יו״ד ק״ע:א)The Beit Yosef, cited by the Shach, teaches lekhatchila like Rashi: it is not enough that the borrower be reachable.
« וכתב ב״י דלכתחלה מורים דכל שיכול לתבוע לערב תחלה אסור עד שיקבל עליו שלא לתבעו עד שיתבע הלוה תחלה » (ש״ך יו״ד ק״ע ס״ק ב)For the application to your own case, consult your Rav.
The Rama rules that the borrower owes every loss caused, but not the interest as such.
« ואם עבר ונעשה ערב בעדו צריך לשלם כל הפסד המגיע לו על ידו » (שו״ע יו״ד ק״ע:א)
« אבל אינו צריך לתת רבית שנותן בשבילו דאין אומרים ליתן רבית » (שו״ע יו״ד ק״ע:א)And if the interest has nonetheless been reimbursed, the Rama does not recover it — the Taz does.
« ואי כבר פרע לו הרבית אין מוציאין מידו דלא גרע מאבק רבית » (שו״ע יו״ד ק״ע:א)
« על כן נראה לע״ד ברור דרבית דאורייתא יש כאן כל שיש איסור ברור בהאי ערבות » (ט״ז יו״ד ק״ע ס״ק א)For the application to your own case, consult your Rav.
The first is claimed only after the borrower; the second may be claimed at once, and the Shach writes that his status is that of the borrower; the third is the one the Mehaber’s second view targets — the lender has no claim at all against the borrower.
« דהיינו שאין דין המלוה עם הלוה כלל שהוא יכול לדחותו אצל הערב » (שו״ע יו״ד ק״ע:א)
« מיהו כ״ז בסתם ערב אבל ע״ק דינו כלוה עצמו והרי הוא כאילו פטר הלוה עצמו » (ש״ך יו״ד ק״ע ס״ק ט)For the application to your own case, consult your Rav.
No: it is stricter. In seif 1 the interest ends up with a non-Jew; in seif 2 with a Jew. The Shach says so expressly.
« וכן עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית אסור לישראל להיות לו ערב » (שו״ע יו״ד ק״ע:ב)
« ע״ק אפי׳ אינו ערב שלוף דוץ משום דנמצא שממונו של מלוה מתרבה אצל הקבלן ואשתכח דישראל מישראל קא שקיל » (ש״ך יו״ד ק״ע ס״ק ג)For the application to your own case, consult your Rav.
The Taz leaves it in צ״ע. The Nekudot HaKesef answer that the prohibition never bore on the undertaking itself but on its performance — so that the Rama’s “permitted” means it is permitted to honour the guarantee by paying only the principal.
« צ״ע דעת רמ״א בזה דמשמע אפילו באיסור כגון שלוף דוץ ולפי הנראה שזה אסור » (ט״ז יו״ד ק״ע ס״ק ה)
« ובכל הסי׳ דקאמרינן אסור לישראל להיות ערב היינו אסור לקיים ערבות שלו דהיינו שישלם הרבית אבל ודאי בערבות גרידא ליכא איסורא כלל » (נקודות הכסף יו״ד ק״ע)For the application to your own case, consult your Rav.