רמה 01
רמת המתחיל
בסיס — מתחילים
לשון ששת הסעיפים עם ביאור : שער בית השחי ושיעורו המקומי, גילוח כל הגוף, היד והבגד, הצער, עדי המין האחר, השערה הלבנה, הצביעה והמראה — עם הטור, הרמב״ם, הש״ך, הט״ז והבאר היטב, מובאים הערה אחר הערה.
📖 ללמודששה סעיפים. אין הפסוק מדבר אלא במלבוש, וחכמים קראוהו כמכוון לכל תיקון של המין האחר הנעשה לנוי : ומשום כך ארבעה סעיפים בשער הגוף, אחד במלבוש, והאחרון בשערה הלבנה, בצביעה ובמראה. ושתי מדרגות מחזיק הסימן — מה שעושה את ההבדל בלתי ניכר מן הפסוק הוא, ומה שהוא קישוט ואינו נראה אינו אסור אלא מדרבנן. (שולחן ערוך יורה דעה קפ״ב — ו׳ סעיפים)
המעביר שער בית השחי ובית הערוה אפילו במספרים כעין תער היו מכין אותו מכת מרדות
המעביר שער בית השחי ובית הערוה, ואפילו במספרים כעין תער — היו מכין אותו מכת מרדות. הסימן פותח בעונש, והעונש כבר אומר את המדרגה : איסור חכמים הוא.
שולחן ערוך, יורה דעה קפ״ב:ארמה 01
לשון ששת הסעיפים עם ביאור : שער בית השחי ושיעורו המקומי, גילוח כל הגוף, היד והבגד, הצער, עדי המין האחר, השערה הלבנה, הצביעה והמראה — עם הטור, הרמב״ם, הש״ך, הט״ז והבאר היטב, מובאים הערה אחר הערה.
📖 ללמודרמה 02
פלפול : החקירה בין מעשה הקישוט לתוצאת חוסר ההיכר, שלוש דעות הטור בתער ובמספריים והט״ז שאינו כאחת מהן, הל״ד של הש״ך בס״ק ד, סוגיית הט״ז הארוכה ברש״י, בתוספות וברבי טרפון, קו החלוקה שבס״ק ו בין תורה לדרבנן, שני היתרי הב״ח, וחוסר הסימטריה שבצביעה.
📖 ללמודרמה 03
טבלת אב לששת הסעיפים פסקה אחר פסקה, אקסיומת הסימן, שלוש שאלות הבדיקה, ארבעת משתני השער, שתי מדרגות האיסור, המלבוש והיתרי הב״ח, התחפושת, הצביעה, אוצר המילים, כללי הזהב והמכשולים הרגילים.
📖 ללמודרמה 04
ההלכה למעשה לפי הש״ך, הט״ז והבאר היטב, ואחריהם המקרים בני זמננו. הערה : אין נקודות הכסף ופתחי תשובה על סימן זה. ועוד הערה : לא כתב אדמו״ר הזקן שולחן ערוך על יורה דעה — רמת פסק היא, ולא ״דעת הרב״.
📖 ללמודאחד בלבד מששת סעיפיו עוסק בהם ; והש״ך מבאר מפני מה :
« משום לא ילבש גבר שמלת אשה שדרשו חז״ל דלאו דוקא שמלת אשה אלא ה״ה שאר תיקוני אשה לנוי וליופי » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק א)
« נתבאר דאסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר שמלת אשה ע״ש: » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק א)קראו חכמים את הפסוק כמכוון לא למלבוש בלבד אלא לכל תיקון אשה הנעשה לנוי וליופי. ומכאן שער הגוף, השערה הלבנה הנלקטת, הצביעה והמראה. ולמעשה — שאל את רבך.
הסעיף מעמיד את האיסור ומיד נותן את שיעורו, וההגהה את המסקנה :
« המעביר שער בית השחי ובית הערוה אפילו במספרים כעין תער היו מכין אותו מכת מרדות » (שו״ע יו״ד קפ״ב:א)
« בד״א במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים אם העביר אין מכין אותו: » (שו״ע יו״ד קפ״ב:א)
« ואפילו לכתחילה שרי (ר״ן פ״ב דעבודת כוכבים) רק החברים נמנעים בכ״מ » (רמ״א יו״ד קפ״ב:א)האיסור מדרבנן ואינו תופס אלא במקום שאין מעבירין שער זה אלא נשים ; ובמקום שגם האנשים עושין כן מתירה ההגהה אף לכתחילה, ומדייקת שאין נמנעים בכל מקום אלא החברים. ושאר האברים מותרים במספריים בכל מקום — אבל הש״ך מדייק בס״ק ג שאין ההיתר מגיע לתער. ולמעשה — שאל את רבך.
שני סעיפים משיבים על כך, כל אחד בדרכו :
« מי שמגלח כל שיער שבו מראשו ועד רגליו י״א שמותר לו לגלח גם של בית השחי ובית הערוה: » (שו״ע יו״ד קפ״ב:ב)
« מי שיש לו חטטין בבית השחי ובית הערוה ומצטער מצד השער מותר להעבירו: » (שו״ע יו״ד קפ״ב:ד)
« שמותר כו׳. דודאי לרפואה קמכוין דאי ליפוי אדרבה ניוול הוא לו ואפשר דאפילו במפרש דליפוי קא עביד לא משגחינן ביה אלא אמרינן ודאי לרפואה קעביד. ב״י וכ״כ הב״ח אלא שנראה מדבריו כחולק אמפרש דליפוי קעביד ע״ש: » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ה)המגלח את כל גופו מותר לדעה שהובאה, והש״ך נותן את הטעם : גילוח כזה מנוול ואין הוא יכול להיות קישוט — ודאי לרפואה מכוון. ומי שיש לו חטטין ומצטער מן השער מותר בפירוש. ולמעשה — שאל את רבך.
הט״ז נותן את המבחן, והוא יסוד הסימן :
« ואפילו באחד מן הבגדים אסור אף על פי שניכרים בשאר בגדיהם שהוא איש או אשה » (רמ״א יו״ד קפ״ב:ה)
« ואפילו באחד מן הבגדים כו׳. מבואר בבית יוסף דבזה יש מלקות כיון דניכר ההבדל בין איש לאשה משא״כ בהעברת שער בית השחי דאינו ניכר בפרהסיא על כן אין אסור אלא מדרבנן: » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ו)מה שעושה את ההבדל בין איש לאשה ניכר מן הפסוק עצמו הוא, ולוקין עליו ; ושער בית השחי אינו נראה בפרהסיא, ואינו אסור אלא מדרבנן. ומשום כך די בבגד אחד לאסור, אף כששאר לבושו מורה בבירור מי הוא. ולמעשה — שאל את רבך.
סעיף ו מאחד שלושה מעשים, והט״ז נותן את היפוכו :
« אסור (לאיש) ללקט אפילו שער אחד לבן מתוך השחורות משום לא ילבש גבר » (שו״ע יו״ד קפ״ב:ו)
« שחורות אפילו שערה אחת וכן אסור לאיש להסתכל במראה » (שו״ע יו״ד קפ״ב:ו)
« שערות לבנות שיהיו שחורות. שזהו נוי אשה אבל איפכא שהיו שחורות וצבע אותם לבנות שרי אפילו לכתחלה כ״כ ב״י ובטור יש כאן טעות סופר: » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ז)ליקוט שערה לבנה מתוך השחורות וצביעת הלבן בשחור אסורים ואפילו שערה אחת ; והמראה אסורה לאיש, והסעיף מפנה לסימן קנ״ו · 156. אבל היפוכה של הצביעה — מן השחור אל הלבן — מותר אף לכתחילה, שאין זה נוי אשה. ולמעשה — שאל את רבך.