Why a Level 4 devoted to the Alter Rebbe ? The Alter Rebbe’s Shulchan Aruch is not a commentary on the Mehaber (מחבר) — it is a complete, self-standing Shulchan Aruch, written by the Alter Rebbe (Rabbi Schneur Zalman of Liadi, founder of Habad, disciple of the Maggid (מגיד) of Mezeritch). Its singularity : it combines halakha (הלכה) + טעמי המצוות + inner dimension in one work, and rules with a unique Talmudic rigor.
For Habad, the Alter Rebbe is הפוסק האחרון — his psak is the deciding authority. This page gathers the Rav’s way on siman ק״ה — הַמִּתְפַּלֵּל שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת. In the Rav it is a סְעִיף אֶחָד (single seif) : one who prays two Amidot זוֹ אַחַר זוֹ — שַׁחֲרִית וּמוּסָף or תַּשְׁלוּמִין — must לְהַמְתִּין בֵּין זוֹ לָזוֹ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת לַעֲרֹךְ דְּבָרָיו בִּלְשׁוֹן תְּחִנָּה, its measure כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת ; and returning לִמְקוֹמוֹ — even without a second prayer — also requires waiting, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קכ״ג.
שולחן ערוך הרב — סימן ק״ה — דִּין הַמִּתְפַּלֵּל שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת
The full text of the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch
שולחן ערוך הרב, סימן ק״ה — דִּין הַמִּתְפַּלֵּל שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת — וּבוֹ סְעִיף אֶחָד
The Alter Rebbe’s own text (Sefaria source Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.105), followed by our English translation. The siman has a single seif (סְעִיף אֶחָד ; seif → .105.1).
סעיף א הַמִּתְפַּלֵּל ב׳ תְּפִלּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ — צָרִיךְ לְהַמְתִּין בֵּינֵיהֶן כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת.
דִּין הַמִּתְפַּלֵּל שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת וּבוֹ סְעִיף אֶחָד:הַמִּתְפַּלֵּל ב׳ תְּפִלּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, כְּגוֹן שַׁחֲרִית וּמוּסָף, אוֹ שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל, וְצָרִיךְ לְהַשְׁלִימָהּ בִּזְמַן תְּפִלָּה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ וּמִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם זוֹ אַחַר זוֹ — צָרִיךְ לְהַמְתִּין בֵּין זוֹ לָזוֹ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת לַעֲרֹךְ דְּבָרָיו בִּלְשׁוֹן תְּחִנָּה, דְּהַיְנוּ כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת, אֲפִלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ אֶלָּא מִתְפַּלֵּל שֵׁנִית בְּמָקוֹם שֶׁעוֹמֵד שָׁם כְּשֶׁפָּסַע אַחַר תְּפִלָּה הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל שֵׁנִית — צָרִיךְ לְהַמְתִּין כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קכ״ג:
One who prays two Amidot. One who prays two Amidot one after the other (זוֹ אַחַר זוֹ) — כְּגוֹן שַׁחֲרִית וּמוּסָף, or one who forgot and did not pray (שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל) and must make it up (לְהַשְׁלִימָהּ) at the time of the following prayer, thus praying twice in a row — צָרִיךְ לְהַמְתִּין בֵּין זוֹ לָזוֹ : he must wait between the one and the other, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת (so that his mind be settled) לַעֲרֹךְ דְּבָרָיו בִּלְשׁוֹן תְּחִנָּה (to arrange his words as supplication), דְּהַיְנוּ כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת (namely the time to walk four amot). אֲפִלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ — even if he does not wish to return to his place but prays a second time where he stands after having stepped back (פָּסַע) at the end of the first prayer. אֲבָל לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ — but to return to his place, even if he does not wish to pray a second time — צָרִיךְ לְהַמְתִּין, as will be explained in סִימָן קכ״ג.
Source : Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim ק״ה (Kehot edition, סְעִיף אֶחָד). Translation : DAAT. No passage is cited beyond this verifiable text.
היסוד — דִּין הַמִּתְפַּלֵּל שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת
The yesod : one who prays two Amidot in succession
The Alter Rebbe’s single seif unfolds along four points. First the duty to wait (חוֹבַת הַהַמְתָּנָה) — the two cases of praying two Amidot in a row. Then the reason (טַעַם) — שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת לַעֲרֹךְ דְּבָרָיו בִּלְשׁוֹן תְּחִנָּה. Then the measure (שִׁעוּר) — כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת. Finally the one who returns to his place (הַחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ) and the referral to סִימָן קכ״ג.
חוֹבַת הַהַמְתָּנָה — שַׁחֲרִית וּמוּסָף אוֹ תַּשְׁלוּמִין
The duty to wait — the two cases
The principle. הַמִּתְפַּלֵּל ב׳ תְּפִלּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ — כְּגוֹן שַׁחֲרִית וּמוּסָף, אוֹ שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל וְצָרִיךְ לְהַשְׁלִימָהּ — צָרִיךְ לְהַמְתִּין בֵּין זוֹ לָזוֹ (seif א).
The consequence. The halakha applies both to ordinary successive prayers (מוּסָף) and to the תַּשְׁלוּמִין of a prayer that was forgotten. Cf. level 1.
הַטַּעַם — דַּעַת מְיֻשֶּׁבֶת בִּלְשׁוֹן תְּחִנָּה
The reason — a settled mind in supplication
The principle. The aim of the wait : כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת לַעֲרֹךְ דְּבָרָיו בִּלְשׁוֹן תְּחִנָּה (seif א).
The consequence. The תְּפִלָּה is תְּחִנָּה — it demands a settled mind, not one still bound to the preceding prayer. Cf. level 3.
הַשִּׁעוּר — כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת
The measure — the time to walk four amot
The principle. דְּהַיְנוּ כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת — the measure of the wait is the time of a walk of four amot (seif א).
The consequence. This span suffices אֲפִלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ — even when he does not return to his place and prays where he stands after the פְּסִיעָה. Cf. level 2.
הַחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ — סִימָן קכ״ג
Returning to his place — siman קכ״ג
The principle. אֲבָל לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל שֵׁנִית — צָרִיךְ לְהַמְתִּין כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קכ״ג (seif א).
The consequence. Returning to his place after the פְּסִיעָה requires waiting, even without a second prayer — the Rav refers for the detail to סִימָן קכ״ג. Cf. level 1.
A note for study. The scope of this siman — the duty to wait, its measure of ד׳ אַמּוֹת and the return to one’s place — bears on the sequence of two Amidot one after the other. This page presents it at the level of the principle attested in the Rav’s text, adding nothing invented. For deep study and personal conduct, study with a Habad Rav and in the texts themselves.
כחו של אדמו״ר הזקן בפסק
The force of the Alter Rebbe’s psak
A comparison of the Alter Rebbe’s way with those of the Mehaber, the Mishna Beroura (משנה ברורה) and the Aroukh haShulchan (ערוך השולחן) on the key points of siman ק״ה. The Alter Rebbe’s Shulchan Aruch (שולחן ערוך הרב) row is highlighted — it shows the Rav’s own sensibility as it emerges from his single seif.
| Topic | Mehaber | Mishna Beroura | Aroukh haShulchan | The Alter Rebbe’s way (שולחן ערוך הרב) |
|---|---|---|---|---|
| חוֹבַת הַהַמְתָּנָה | או״ח ק״ה — הַמִּתְפַּלֵּל שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין בֵּין זוֹ לָזוֹ. | מ״ב ק״ה — טַעַם הַהַמְתָּנָה, שֶׁלֹּא יְהֵא כְּמָשׂוֹי וּכְתוֹרַח עָלָיו. | ערוה״ש ק״ה — גֶּדֶר חוֹבַת הַהַמְתָּנָה בֵּין הַתְּפִלּוֹת. | The Alter Rebbe’s way — הַמִּתְפַּלֵּל ב׳ תְּפִלּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ (שַׁחֲרִית וּמוּסָף אוֹ תַּשְׁלוּמִין) צָרִיךְ לְהַמְתִּין בֵּין זוֹ לָזוֹ (סעיף א). |
| שִׁעוּר וְטַעַם | או״ח ק״ה — כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת לְהִתְפַּלֵּל בִּלְשׁוֹן תְּחִנָּה. | מ״ב ק״ה — שִׁעוּר ד׳ אַמּוֹת וְעִנְיַן יִשּׁוּב הַדַּעַת בַּתְּפִלָּה. | ערוה״ש ק״ה — בֵּאוּר הַשִּׁעוּר וְהַכַּוָּנָה שֶׁבַּתְּחִנָּה. | The Alter Rebbe’s way — כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת לַעֲרֹךְ דְּבָרָיו בִּלְשׁוֹן תְּחִנָּה, דְּהַיְנוּ כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת (סעיף א). |
| הַחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ | או״ח ק״ה — עִקַּר הַדִּין בַּהַמְתָּנָה בֵּין הַתְּפִלּוֹת (בְּלֹא פֵּרוּט הַחֲזָרָה לַמָּקוֹם). | מ״ב ק״ה — פְּרָטֵי הַפְּסִיעָה וְהַחֲזָרָה לִמְקוֹמוֹ. | ערוה״ש ק״ה — דִּין הַחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ אַחַר הַתְּפִלָּה. | The Alter Rebbe’s way — אֲפִלּוּ מִתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁפָּסַע — לְהַמְתִּין ; וְלַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ אֲפִלּוּ בְּלֹא תְּפִלָּה שֵׁנִית — צָרִיךְ לְהַמְתִּין, כְּסִימָן קכ״ג (סעיף א). |
Table drawn from the Mehaber’s text (Orah Haïm ק״ה, Sefaria source) and the verifiable nossei kelim (Beit Yossef, Tour, Magen Avraham, Taz, Mishna Beroura, Aroukh haShulchan, Kaf haḤaim ; Talmud Berakhot ל׳). The Alter Rebbe column rests on the real text of the Shulchan Arukh HaRav (סְעִיף אֶחָד) reproduced in §1.
קווי היסוד של שיטת הרב
The lines of force of the Rav’s way on this siman
Three orientations that mark the Alter Rebbe’s sensibility on this siman. Each follows the structure : principle of the siman → the Rav’s reading → practical consequence. Each line rests on the Rav’s real text (§1).
קו א — חוֹבַת הַהַמְתָּנָה וּטְעָמָהּ
Line 1 — the duty to wait and its reason
Principle of the siman : הַמִּתְפַּלֵּל ב׳ תְּפִלּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין בֵּין זוֹ לָזוֹ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת (סעיף א).
The Rav’s reading : the Rav gives the טַעַם — settling the mind (יִשּׁוּב הַדַּעַת) in order לַעֲרֹךְ דְּבָרָיו בִּלְשׁוֹן תְּחִנָּה. Cf. level 1.
Practical consequence : pause between two successive Amidot — שַׁחֲרִית וּמוּסָף or תַּשְׁלוּמִין.
קו ב — שִׁעוּר ד׳ אַמּוֹת
Line 2 — the measure of four amot
Principle of the siman : דְּהַיְנוּ כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת (סעיף א).
The Rav’s reading : the Rav fixes the measure at the time to walk four amot ; it suffices אֲפִלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ. Cf. level 2.
Practical consequence : wait at least this span, even when praying where one stands after the פְּסִיעָה.
קו ג — הַחֲזָרָה לִמְקוֹמוֹ
Line 3 — the return to one’s place
Principle of the siman : אֲבָל לַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ אֲפִלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל שֵׁנִית — צָרִיךְ לְהַמְתִּין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קכ״ג (סעיף א).
The Rav’s reading : the Rav distinguishes praying in place (after the פְּסִיעָה) from returning to one’s place — the latter requires waiting even without a second prayer. Cf. level 3.
Practical consequence : referral to סִימָן קכ״ג for the detail of the return to one’s place.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
Habad practice
Points of conduct that follow directly from siman ק״ה in the sensibility of the Alter Rebbe and Habad — presented at the level of the principle, deferring to the Rav for the detail of cases.
For the Habad Hassid — Siman ק״ה (הַמִּתְפַּלֵּל שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת)
- ① The wait. Between two Amidot prayed in a row — לְהַמְתִּין בֵּין זוֹ לָזוֹ before beginning the second. Basis : SA HaRav ק״ה seif א.
- ② The cases. Two cases : שַׁחֲרִית וּמוּסָף, or a forgotten prayer that one makes up (שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל, תַּשְׁלוּמִין). Basis : SA HaRav ק״ה seif א.
- ③ The reason. כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת לַעֲרֹךְ דְּבָרָיו בִּלְשׁוֹן תְּחִנָּה — a settled mind to pray as supplication. Basis : SA HaRav ק״ה seif א.
- ④ The measure. כְּדֵי הִלּוּךְ ד׳ אַמּוֹת — even if he prays in place, where he stepped back (פָּסַע). Basis : SA HaRav ק״ה seif א.
- ⑤ Returning to his place. To return to his place — צָרִיךְ לְהַמְתִּין even without a second prayer, כְּסִימָן קכ״ג. Basis : SA HaRav ק״ה seif א.
⚠ This section presents Habad conduct grounded in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, siman ק״ה (real text reproduced in §1). It does not replace a rabbinic decision for a particular case. For any concrete question — the wait (הַמְתָּנָה), the measure of ד׳ אַמּוֹת, the return to one’s place — consult your Rav, and for Habad, a Habad Rav.