מי הם הפטורים מקריאת שמע — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן ע׳

מִי הֵם הַפְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּבוֹ ה׳ סְעִיפִים:נָשִׁים וַעֲבָדִים פְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, שֶׁאֵין מִצְוָתָהּ אֶלָּא בִּזְמַן שְׁכִיבָה וּבִזְמַן קִימָה. וּמִכָּל מָקוֹם, נָכוֹן הוּא לְלַמְּדָם שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְיִקְרְאוּ לְפָחוֹת פָּסוּק רִאשׁוֹן. וְכֵן פְּטוּרִין מִבִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גַּם כֵּן זְמַן קָבוּעַ, שֶׁל עֶרֶב עַד נֵץ הַחַמָּה וְשֶׁל שַׁחַר — עַד ד׳ שָׁעוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ח. וּמִכָּל מָקוֹם חַיָּבִין בִּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא שֶׁמִּצְוָתָהּ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהֶם לְבָרֵךְ הַבְּרָכָה שֶׁנִּתְקְנָה עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוּא ״אֱמֶת וְיַצִּיב״. וְכֵיוָן שֶׁהֵם חַיָּבִים בִּתְפִלַּת י״ח כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן (ק״י) [ק״ו] — יֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה (וְאִם רָצוּ לְבָרֵךְ גַּם שְׁאָר בְּרָכוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וְגַם פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וּבִרְכוֹתֶיהָ — הָרְשׁוּת בְּיָדָם):

נָשִׁים וַעֲבָדִים. נָשִׁים וַעֲבָדִים פְּטוּרִים מִק״ש, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא (אֵין מִצְוָתָהּ אֶלָּא בִּזְמַן שְׁכִיבָה וְקִימָה). וּמִכָּל מָקוֹם נָכוֹן לְלַמְּדָם שֶׁיְּקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְיִקְרְאוּ לְפָחוֹת פָּסוּק רִאשׁוֹן. וְכֵן פְּטוּרִין מִבִּרְכוֹת ק״ש (זְמַן קָבוּעַ : עֶרֶב עַד נֵץ הַחַמָּה, שַׁחַר עַד ד׳ שָׁעוֹת — סימן נ״ח), אֲבָל חַיָּבִין בִּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם (מִצְוָה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא, יוֹם וָלַיְלָה) : לָכֵן מְבָרְכִים ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ ; וְכֵיוָן שֶׁחַיָּבִים בִּתְפִלַּת י״ח (סימן ק״ו) — סוֹמְכִים גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה.

קְטַנִּים פְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁפְּטוּרִים מִשְּׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת. וְהוּא שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ — לֹא הִטִּילוּ עַל אָבִיו לְחַנְּכוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵין מָצוּי אֶצְלוֹ בִּזְמַן קְרִיאַת שְׁמַע בָּעֶרֶב וְיָשֵׁן הוּא בַּבֹּקֶר. וְרָאוּי לִנְהֹג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וּלְדִבְרֵי הַכֹּל חַיָּב לְחַנְּכוֹ בִּתְפִלָּה אִם הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״ו:

קְטַנִּים. קְטַנִּים פְּטוּרִים מִק״ש אַף שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת — וְהוּא שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים : אֲפִלּוּ הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, לֹא הִטִּילוּ עַל הָאָב לְחַנְּכוֹ בִּק״ש (אֵינוֹ מָצוּי בָּעֶרֶב, וְיָשֵׁן בַּבֹּקֶר). הַרַב מַכְרִיעַ : וְרָאוּי לִנְהֹג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל וּלְדִבְרֵי הַכֹּל חַיָּב לְחַנְּכוֹ בִּתְפִלָּה מִשֶּׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ (סימן 106).

הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ וּמִן הַתְּפִלָּה (עַיֵּן סִימָן ק״ו) כָּל ג׳ יָמִים אַחַר כְּנִיסָתוֹ לַחֻפָּה אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָרוּד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ טִרְדַּת מִצְוָה שֶׁמְּחַשֵּׁב עַל עֵסֶק הַבְּתוּלִים. וְג׳ יָמִים אֵלּוּ הֵם לְבַד מִיּוֹם הַחֻפָּה, כְּגוֹן אִם הָיְתָה הַחֻפָּה בְּיוֹם ד׳ — פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע מִלֵּיל ד׳ עַד לֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְלֹא עַד בִּכְלָל, מִפְּנֵי שֶׁלְּאַחַר ג׳ יָמִים כְּבָר נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ וְאֵין טָרוּד עוֹד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ מְכַוְּנִים הֵיטֵב בִּקְרִיאַת שְׁמַע, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁגַּם שְׁאָר בְּנֵי אָדָם אֵינָם מְכַוְּנִים כָּרָאוּי — גַּם הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ וּמִתְפַּלֵּל, כִּשְׁאָר בְּנֵי הַחֻפָּה שֶׁאֵינָם פְּטוּרִים אֶלָּא בִּשְׁעַת הַמִּשְׁתֶּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ל״ח. וְדִין שִׁכּוֹר לִקְרִיאַת שְׁמַע — יִתְבָּאֵר בְּסִימָן צ״ט:

הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה. הֶחָתָן פָּטוּר מִק״ש וּבִרְכוֹתֶיהָ וּמִן הַתְּפִלָּה כָּל ג׳ יָמִים אַחַר הַחֻפָּה אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָרוּד טִרְדַּת מִצְוָה. ג׳ הַיָּמִים לְבַד מִיּוֹם הַחֻפָּה (חֻפָּה בְּיוֹם ד׳ → פָּטוּר מִלֵּיל ד׳ עַד לֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת), שֶׁאַחַר כָּךְ נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים ? בִּזְמַן הָרִאשׁוֹנִים ; אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁגַּם הַשְּׁאָר אֵינָם מְכַוְּנִים כָּרָאוּי — גַּם הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה קוֹרֵא וּמִתְפַּלֵּל (בְּנֵי הַחֻפָּה פְּטוּרִים רַק בִּשְׁעַת הַמִּשְׁתֶּה — סימן 38). דִּין שִׁכּוֹר : סימן 99.

הָיָה עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים וְהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע — לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יִגְמֹר עִסְקֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ יִקְרָא אִם נִשְׁאַר עֵת לִקְרוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲבָל עַכְשָׁו אֵין לִפְטֹר מִקְּרִיאַת שְׁמַע אֶלָּא אִם כֵּן אֵין מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל אֶלָּא הוּא, שֶׁאָז אֲפִלּוּ עוֹסֵק בְּהַצָּלַת מָמוֹנָם לְבַד — עוֹסֵק בְּמִצְוָה הוּא וְלֹא יַפְסִיק. וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב שֶׁיִּקְרָא פָּסוּק רִאשׁוֹן וּ״בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״, אִם אֶפְשָׁר לִקְרוֹת בְּמָקוֹם שֶׁהוּא עוֹסֵק שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהַפְסִיק עִסְקֵיהֶם. וְעַל כָּל פָּנִים חַיָּב לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁעָבַר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁזּוֹ הִיא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וּמִצְוָתָהּ כָּל הַיּוֹם. וְלָכֵן לְאַחַר שֶׁגָּמַר עִסְקֵיהֶם — יֹאמַר אֵיזֶה פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְצִיאַת מִצְרַיִם אִם כְּבָר עָבְרָה שָׁעָה ד׳, שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר עוֹד בִּרְכַּת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ח:

עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים. עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים וְהִגִּיעַ זְמַן ק״ש — לֹא יַפְסִיק, גּוֹמֵר עִסְקֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא אִם נִשְׁאַר עֵת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים ? בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָסְקוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם ; עַכְשָׁו רַק אִם אֵין מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל אֶלָּא הוּא — עוֹסֵק בְּמִצְוָה אֲפִלּוּ בְּהַצָּלַת מָמוֹנָם. טוֹב שֶׁיִּקְרָא פָּסוּק רִאשׁוֹן וְ״בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״ בִּמְקוֹמוֹ. וְעַל כָּל פָּנִים חַיָּב לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם (מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כָּל הַיּוֹם) : אַחַר כָּךְ יֹאמַר פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּלֹא בִּרְכַּת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ לְאַחַר ד׳ שָׁעוֹת (סימן 58).

הָיָה עוֹסֵק בַּאֲכִילָה (אֲפִלּוּ בִּסְעוּדָה קְטַנָּה), אוֹ שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּדִּין (אֲפִלּוּ בִּגְמַר דִּין), אוֹ שֶׁהָיָה בַּמֶּרְחָץ (וַאֲפִלּוּ לְהַזִּיעַ בְּעָלְמָא), אוֹ שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּתִסְפֹּרֶת, אוֹ שֶׁהָיָה מְהַפֵּךְ בָּעוֹרוֹת, וְכָל כַּיּוֹצֵא בַּעֲסָקִים אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִמְשֹׁךְ בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רל״ב — צָרִיךְ לְהַפְסִיק וְלִקְרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שְׁהוּת לִקְרוֹת לְאַחַר שֶׁיִּגְמֹר עֲסָקִים אֵלּוּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְשֹׁךְ בָּהֶם וְיַעֲבֹר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע. וְאֵינָהּ דּוֹמָה לִתְפִלָּה שֶׁאִם הִתְחִיל אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם, לְפִי שֶׁקְּרִיאַת שְׁמַע הוּא מִן הַתּוֹרָה — הֶחֱמִירוּ בָּהּ יוֹתֵר, לְפִיכָךְ קוֹרְאָהּ בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ, שֶׁבִּרְכוֹתֶיהָ הֵם גַּם כֵּן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהִתְחִיל בְּאִסּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁהִתְחִיל לֶאֱכֹל תּוֹךְ חֲצִי שָׁעָה לַעֲלוֹת הַשַּׁחַר, אוֹ שֶׁנִּכְנַס לַמֶּרְחָץ אוֹ לְהִסְתַּפֵּר (אוֹ לַבֻּרְסְקִי) לַהֲפֹךְ בָּעוֹרוֹת אוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּהֶן לְאַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, שֶׁקֹּדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר מֻתָּר לִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ אוֹ לְהִסְתַּפֵּר אֲפִלּוּ בְּסָמוּךְ לַעֲלוֹת הַשַּׁחַר מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן פ״ט (אֲבָל לְאַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר — אָסוּר לְהִתְעַסֵּק בִּצְרָכָיו עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם, וְאֶפְשָׁר דְּהוּא הַדִּין לִקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְלֹא דָּמִי לַאֲכִילָה דְּהַיְנוּ טַעֲמָא שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל דָּמוֹ). אֲבָל אִם הִתְחִיל בְּהֶתֵּר — אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק אֲפִלּוּ לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, אִם יֵשׁ שְׁהוּת לִקְרוֹת לְאַחַר שֶׁיִּגְמֹר. וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יִמְשֹׁךְ וְיַעֲבֹר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּפָסַק וְקָרָא קְרִיאַת שְׁמַע — הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לִתְפִלָּה שֶׁהוּא צֹרֶךְ הֶדְיוֹט כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רל״ב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹסֵק בַּאֲכִילָה צָרִיךְ לְהַפְסִיק לִתְפִלַּת הַשַּׁחַר אֲפִלּוּ הִתְחִיל בְּהֶתֵּר, הוֹאִיל וְאִסּוּר אֲכִילָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה הִסְמִיכוּהוּ עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם״, לֹא תֹּאכְלוּ קֹדֶם שֶׁתִּתְפַּלְלוּ עַל דִּמְכֶם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן פ״ט (וְכֵיוָן שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל — צָרִיךְ גַּם כֵּן לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, כְּדֵי לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה). וְכֵן עִקָּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם:

עוֹסֵק בַּאֲכִילָה וּבִמְלַאכְתּוֹ. עוֹסֵק בַּאֲכִילָה (אֲפִלּוּ סְעוּדָה קְטַנָּה), בַּדִּין, בַּמֶּרְחָץ, בַּתִּסְפֹּרֶת אוֹ מְהַפֵּךְ בָּעוֹרוֹת — כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִמְשֹׁךְ (סימן רל״ב), צָרִיךְ לְהַפְסִיק וְלִקְרוֹת אַף שֶׁיֵּשׁ שְׁהוּת (הַק״ש מִן הַתּוֹרָה, קוֹרְאָהּ בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים ? כְּשֶׁהִתְחִיל בְּאִסּוּר (אָכַל בַּחֲצִי שָׁעָה לַעֲלוֹת הַשַּׁחַר, אוֹ מֶרְחָץ / תִּסְפֹּרֶת לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר — סימן פ״ט). אֲבָל הִתְחִיל בְּהֶתֵּר — אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק אִם יֵשׁ שְׁהוּת ; וְאִם פָּסַק מִתּוֹךְ יִרְאָה — הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְיֵשׁ אוֹמְרִים : הָעוֹסֵק בַּאֲכִילָה מַפְסִיק לַתְּפִלָּה אֲפִלּוּ בְּהֶתֵּר (״לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם״ — סימן פ״ט), וְכֵן עִקָּר.