אורח חיים ע׳ · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

מי הם הפטורים מקריאת שמע — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן ע׳

דרכו של אדמו״ר הזקן במִי הֵם הַפְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע : נָשִׁים וַעֲבָדִים — מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, קְטַנִּים — שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה — טִרְדַּת מִצְוָה, הָעוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים וְהָעוֹסֵק בַּאֲכִילָה וּבַמֶּרְחָץ — ברגישות חב״ד.

למה רמה 4 המוקדשת לאדמו״ר הזקן ? שולחן ערוך הרב אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך שלם ועצמאי, שכתב אדמו״ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חב״ד, תלמיד המגיד ממעזריטש). ייחודו : הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות בחיבור אחד, ופוסק בחריפות תלמודית ייחודית.

לחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון — פסקו הוא ההכרעה. עמוד זה מאסף את דרך הרב בסימן ע׳ — מִי הֵם הַפְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע. אצל הרב הסימן נפרש לה׳ סְעִיפִים : הַנָּשִׁים וַעֲבָדִים, הַקְּטַנִּים, הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה, הָעוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים, וְהָעוֹסֵק בַּאֲכִילָה וּבִמְלַאכְתּוֹ.

→ לקריאת המבוא הכללי על שיטת אדמו״ר הזקן

הערת מקור. הטקסט העברי המובא בעמוד זה הוא הטקסט המלא והאמיתי של שולחן ערוך הרב, אורח חיים סימן ע׳ה׳ סְעִיפִים מידי הרב — לפי מהדורת קה״ת כפי שנדפסה בספריא (Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim ע׳). אדמו״ר הזקן דן בו בְּמִי הֵם הַפְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע. התרגומים הם שלנו. אין מובא כל קטע מחוץ לטקסט מאומת זה.
1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שולחן ערוך הרב — סימן ע׳ — מִי הֵם הַפְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע

הטקסט המלא של שולחן ערוך הרב

שולחן ערוך הרב, סימן ע׳ — מִי הֵם הַפְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע — וּבוֹ ה׳ סְעִיפִים
טקסט אדמו״ר הזקן עצמו (מקור ספריא Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.70), ואחריו תרגומנו. הסימן כולל ה׳ סעיפים (סעיף k → ‎.70.k).

סעיף א נָשִׁים וַעֲבָדִים פְּטוּרִים — מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא ; חַיָּבִין בִּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם.

מִי הֵם הַפְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּבוֹ ה׳ סְעִיפִים:נָשִׁים וַעֲבָדִים פְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, שֶׁאֵין מִצְוָתָהּ אֶלָּא בִּזְמַן שְׁכִיבָה וּבִזְמַן קִימָה. וּמִכָּל מָקוֹם, נָכוֹן הוּא לְלַמְּדָם שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְיִקְרְאוּ לְפָחוֹת פָּסוּק רִאשׁוֹן. וְכֵן פְּטוּרִין מִבִּרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גַּם כֵּן זְמַן קָבוּעַ, שֶׁל עֶרֶב עַד נֵץ הַחַמָּה וְשֶׁל שַׁחַר — עַד ד׳ שָׁעוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ח. וּמִכָּל מָקוֹם חַיָּבִין בִּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא שֶׁמִּצְוָתָהּ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהֶם לְבָרֵךְ הַבְּרָכָה שֶׁנִּתְקְנָה עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוּא ״אֱמֶת וְיַצִּיב״. וְכֵיוָן שֶׁהֵם חַיָּבִים בִּתְפִלַּת י״ח כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן (ק״י) [ק״ו] — יֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה (וְאִם רָצוּ לְבָרֵךְ גַּם שְׁאָר בְּרָכוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וְגַם פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וּבִרְכוֹתֶיהָ — הָרְשׁוּת בְּיָדָם):

נָשִׁים וַעֲבָדִים. נָשִׁים וַעֲבָדִים פְּטוּרִים מִק״ש, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא (אֵין מִצְוָתָהּ אֶלָּא בִּזְמַן שְׁכִיבָה וְקִימָה). וּמִכָּל מָקוֹם נָכוֹן לְלַמְּדָם שֶׁיְּקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְיִקְרְאוּ לְפָחוֹת פָּסוּק רִאשׁוֹן. וְכֵן פְּטוּרִין מִבִּרְכוֹת ק״ש (זְמַן קָבוּעַ : עֶרֶב עַד נֵץ הַחַמָּה, שַׁחַר עַד ד׳ שָׁעוֹת — סימן נ״ח), אֲבָל חַיָּבִין בִּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם (מִצְוָה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא, יוֹם וָלַיְלָה) : לָכֵן מְבָרְכִים ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ ; וְכֵיוָן שֶׁחַיָּבִים בִּתְפִלַּת י״ח (סימן ק״ו) — סוֹמְכִים גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה.

סעיף ב קְטַנִּים פְּטוּרִים — וְהוּא שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ ; חַיָּב לְחַנְּכוֹ בִּתְפִלָּה.

קְטַנִּים פְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁפְּטוּרִים מִשְּׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת. וְהוּא שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ — לֹא הִטִּילוּ עַל אָבִיו לְחַנְּכוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, לְפִי שֶׁאֵין מָצוּי אֶצְלוֹ בִּזְמַן קְרִיאַת שְׁמַע בָּעֶרֶב וְיָשֵׁן הוּא בַּבֹּקֶר. וְרָאוּי לִנְהֹג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וּלְדִבְרֵי הַכֹּל חַיָּב לְחַנְּכוֹ בִּתְפִלָּה אִם הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״ו:

קְטַנִּים. קְטַנִּים פְּטוּרִים מִק״ש אַף שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּשְׁאָר הַמִּצְווֹת — וְהוּא שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים : אֲפִלּוּ הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, לֹא הִטִּילוּ עַל הָאָב לְחַנְּכוֹ בִּק״ש (אֵינוֹ מָצוּי בָּעֶרֶב, וְיָשֵׁן בַּבֹּקֶר). הַרַב מַכְרִיעַ : וְרָאוּי לִנְהֹג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל וּלְדִבְרֵי הַכֹּל חַיָּב לְחַנְּכוֹ בִּתְפִלָּה מִשֶּׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ (סימן 106).

סעיף ג הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה פָּטוּר ג׳ יָמִים ; עַכְשָׁו — קוֹרֵא וּמִתְפַּלֵּל.

הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ וּמִן הַתְּפִלָּה (עַיֵּן סִימָן ק״ו) כָּל ג׳ יָמִים אַחַר כְּנִיסָתוֹ לַחֻפָּה אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָרוּד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ טִרְדַּת מִצְוָה שֶׁמְּחַשֵּׁב עַל עֵסֶק הַבְּתוּלִים. וְג׳ יָמִים אֵלּוּ הֵם לְבַד מִיּוֹם הַחֻפָּה, כְּגוֹן אִם הָיְתָה הַחֻפָּה בְּיוֹם ד׳ — פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע מִלֵּיל ד׳ עַד לֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְלֹא עַד בִּכְלָל, מִפְּנֵי שֶׁלְּאַחַר ג׳ יָמִים כְּבָר נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ וְאֵין טָרוּד עוֹד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ מְכַוְּנִים הֵיטֵב בִּקְרִיאַת שְׁמַע, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁגַּם שְׁאָר בְּנֵי אָדָם אֵינָם מְכַוְּנִים כָּרָאוּי — גַּם הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ וּמִתְפַּלֵּל, כִּשְׁאָר בְּנֵי הַחֻפָּה שֶׁאֵינָם פְּטוּרִים אֶלָּא בִּשְׁעַת הַמִּשְׁתֶּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ל״ח. וְדִין שִׁכּוֹר לִקְרִיאַת שְׁמַע — יִתְבָּאֵר בְּסִימָן צ״ט:

הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה. הֶחָתָן פָּטוּר מִק״ש וּבִרְכוֹתֶיהָ וּמִן הַתְּפִלָּה כָּל ג׳ יָמִים אַחַר הַחֻפָּה אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָרוּד טִרְדַּת מִצְוָה. ג׳ הַיָּמִים לְבַד מִיּוֹם הַחֻפָּה (חֻפָּה בְּיוֹם ד׳ → פָּטוּר מִלֵּיל ד׳ עַד לֵיל מוֹצָאֵי שַׁבָּת), שֶׁאַחַר כָּךְ נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים ? בִּזְמַן הָרִאשׁוֹנִים ; אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁגַּם הַשְּׁאָר אֵינָם מְכַוְּנִים כָּרָאוּי — גַּם הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה קוֹרֵא וּמִתְפַּלֵּל (בְּנֵי הַחֻפָּה פְּטוּרִים רַק בִּשְׁעַת הַמִּשְׁתֶּה — סימן 38). דִּין שִׁכּוֹר : סימן 99.

סעיף ד עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים — לֹא יַפְסִיק ; חַיָּב לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם.

הָיָה עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים וְהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע — לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יִגְמֹר עִסְקֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ יִקְרָא אִם נִשְׁאַר עֵת לִקְרוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֲבָל עַכְשָׁו אֵין לִפְטֹר מִקְּרִיאַת שְׁמַע אֶלָּא אִם כֵּן אֵין מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל אֶלָּא הוּא, שֶׁאָז אֲפִלּוּ עוֹסֵק בְּהַצָּלַת מָמוֹנָם לְבַד — עוֹסֵק בְּמִצְוָה הוּא וְלֹא יַפְסִיק. וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב שֶׁיִּקְרָא פָּסוּק רִאשׁוֹן וּ״בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״, אִם אֶפְשָׁר לִקְרוֹת בְּמָקוֹם שֶׁהוּא עוֹסֵק שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהַפְסִיק עִסְקֵיהֶם. וְעַל כָּל פָּנִים חַיָּב לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁעָבַר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁזּוֹ הִיא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וּמִצְוָתָהּ כָּל הַיּוֹם. וְלָכֵן לְאַחַר שֶׁגָּמַר עִסְקֵיהֶם — יֹאמַר אֵיזֶה פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְצִיאַת מִצְרַיִם אִם כְּבָר עָבְרָה שָׁעָה ד׳, שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר עוֹד בִּרְכַּת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ח:

עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים. עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים וְהִגִּיעַ זְמַן ק״ש — לֹא יַפְסִיק, גּוֹמֵר עִסְקֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא אִם נִשְׁאַר עֵת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים ? בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָסְקוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם ; עַכְשָׁו רַק אִם אֵין מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל אֶלָּא הוּא — עוֹסֵק בְּמִצְוָה אֲפִלּוּ בְּהַצָּלַת מָמוֹנָם. טוֹב שֶׁיִּקְרָא פָּסוּק רִאשׁוֹן וְ״בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״ בִּמְקוֹמוֹ. וְעַל כָּל פָּנִים חַיָּב לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם (מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כָּל הַיּוֹם) : אַחַר כָּךְ יֹאמַר פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּלֹא בִּרְכַּת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ לְאַחַר ד׳ שָׁעוֹת (סימן 58).

סעיף ה עוֹסֵק בַּאֲכִילָה וּבַמֶּרְחָץ — הִתְחִיל בְּאִסּוּר מַפְסִיק, בְּהֶתֵּר אֵין צָרִיךְ.

הָיָה עוֹסֵק בַּאֲכִילָה (אֲפִלּוּ בִּסְעוּדָה קְטַנָּה), אוֹ שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בַּדִּין (אֲפִלּוּ בִּגְמַר דִּין), אוֹ שֶׁהָיָה בַּמֶּרְחָץ (וַאֲפִלּוּ לְהַזִּיעַ בְּעָלְמָא), אוֹ שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּתִסְפֹּרֶת, אוֹ שֶׁהָיָה מְהַפֵּךְ בָּעוֹרוֹת, וְכָל כַּיּוֹצֵא בַּעֲסָקִים אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִמְשֹׁךְ בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רל״ב — צָרִיךְ לְהַפְסִיק וְלִקְרוֹת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שְׁהוּת לִקְרוֹת לְאַחַר שֶׁיִּגְמֹר עֲסָקִים אֵלּוּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְשֹׁךְ בָּהֶם וְיַעֲבֹר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע. וְאֵינָהּ דּוֹמָה לִתְפִלָּה שֶׁאִם הִתְחִיל אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם, לְפִי שֶׁקְּרִיאַת שְׁמַע הוּא מִן הַתּוֹרָה — הֶחֱמִירוּ בָּהּ יוֹתֵר, לְפִיכָךְ קוֹרְאָהּ בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ, שֶׁבִּרְכוֹתֶיהָ הֵם גַּם כֵּן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהִתְחִיל בְּאִסּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁהִתְחִיל לֶאֱכֹל תּוֹךְ חֲצִי שָׁעָה לַעֲלוֹת הַשַּׁחַר, אוֹ שֶׁנִּכְנַס לַמֶּרְחָץ אוֹ לְהִסְתַּפֵּר (אוֹ לַבֻּרְסְקִי) לַהֲפֹךְ בָּעוֹרוֹת אוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּהֶן לְאַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, שֶׁקֹּדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר מֻתָּר לִכָּנֵס לַמֶּרְחָץ אוֹ לְהִסְתַּפֵּר אֲפִלּוּ בְּסָמוּךְ לַעֲלוֹת הַשַּׁחַר מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן פ״ט (אֲבָל לְאַחַר שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר — אָסוּר לְהִתְעַסֵּק בִּצְרָכָיו עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם, וְאֶפְשָׁר דְּהוּא הַדִּין לִקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִיא קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְלֹא דָּמִי לַאֲכִילָה דְּהַיְנוּ טַעֲמָא שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל דָּמוֹ). אֲבָל אִם הִתְחִיל בְּהֶתֵּר — אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק אֲפִלּוּ לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, אִם יֵשׁ שְׁהוּת לִקְרוֹת לְאַחַר שֶׁיִּגְמֹר. וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יִמְשֹׁךְ וְיַעֲבֹר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּפָסַק וְקָרָא קְרִיאַת שְׁמַע — הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לִתְפִלָּה שֶׁהוּא צֹרֶךְ הֶדְיוֹט כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רל״ב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָעוֹסֵק בַּאֲכִילָה צָרִיךְ לְהַפְסִיק לִתְפִלַּת הַשַּׁחַר אֲפִלּוּ הִתְחִיל בְּהֶתֵּר, הוֹאִיל וְאִסּוּר אֲכִילָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה הִסְמִיכוּהוּ עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם״, לֹא תֹּאכְלוּ קֹדֶם שֶׁתִּתְפַּלְלוּ עַל דִּמְכֶם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן פ״ט (וְכֵיוָן שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל — צָרִיךְ גַּם כֵּן לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, כְּדֵי לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה). וְכֵן עִקָּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם:

עוֹסֵק בַּאֲכִילָה וּבִמְלַאכְתּוֹ. עוֹסֵק בַּאֲכִילָה (אֲפִלּוּ סְעוּדָה קְטַנָּה), בַּדִּין, בַּמֶּרְחָץ, בַּתִּסְפֹּרֶת אוֹ מְהַפֵּךְ בָּעוֹרוֹת — כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִמְשֹׁךְ (סימן רל״ב), צָרִיךְ לְהַפְסִיק וְלִקְרוֹת אַף שֶׁיֵּשׁ שְׁהוּת (הַק״ש מִן הַתּוֹרָה, קוֹרְאָהּ בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים ? כְּשֶׁהִתְחִיל בְּאִסּוּר (אָכַל בַּחֲצִי שָׁעָה לַעֲלוֹת הַשַּׁחַר, אוֹ מֶרְחָץ / תִּסְפֹּרֶת לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר — סימן פ״ט). אֲבָל הִתְחִיל בְּהֶתֵּר — אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק אִם יֵשׁ שְׁהוּת ; וְאִם פָּסַק מִתּוֹךְ יִרְאָה — הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְיֵשׁ אוֹמְרִים : הָעוֹסֵק בַּאֲכִילָה מַפְסִיק לַתְּפִלָּה אֲפִלּוּ בְּהֶתֵּר (״לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם״ — סימן פ״ט), וְכֵן עִקָּר.

מקור : ספריא — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim ע׳ (מהדורת קה״ת, ה׳ סְעִיפִים). תרגום : DAAT. אין מובא כל קטע מחוץ לטקסט מאומת זה.

2 · היסוד

היסוד — מִי הֵם הַפְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע

היסוד : מִי הֵם הַפְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע

קריאת אדמו״ר הזקן בסימן זה נפרשת סביב חמש צורות של פְּטוּר. תחילה הַנָּשִׁים וַעֲבָדִים (מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא). אחר כך הַקְּטַנִּים וְדִין הַחִנּוּךְ. אחר כך הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה וְטִרְדַּת מִצְוָה. אחר כך הָעוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים. ולבסוף הָעוֹסֵק בַּאֲכִילָה וּבִמְלַאכְתּוֹ, עִם הַחִלּוּק שֶׁל הִתְחִיל בְּאִסּוּר / בְּהֶתֵּר.

נָשִׁים וַעֲבָדִים — מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא

נָשִׁים וַעֲבָדִים — מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא

היסוד. פְּטוּרִים מִק״ש (הַזְּמַן גְּרָמָא) וּמִבִּרְכוֹתֶיהָ, אֲבָל חַיָּבִין בִּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם (״אֱמֶת וְיַצִּיב״) וּבַתְּפִלָּה, וְלָכֵן סוֹמְכִים גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה (סעיף א).

המסקנה. נָכוֹן לְלַמְּדָם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּלְפָחוֹת פָּסוּק רִאשׁוֹן. עיין סימן 58 (זְמַן ק״ש).

קְטַנִּים — שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ

קְטַנִּים — שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ

היסוד. פְּטוּרִים כָּל עוֹד לֹא הִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ ; יש אומרים : אֲפִלּוּ הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ אֵין הָאָב חַיָּב לְחַנְּכוֹ בִּק״ש. הַרַב : וְרָאוּי לִנְהֹג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה (סעיף ב).

המסקנה. וּלְדִבְרֵי הַכֹּל חַיָּב לְחַנְּכוֹ בִּתְפִלָּה. עיין סימן 106 (חינוך בתפלה).

הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה — טִרְדַּת מִצְוָה

הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה — טִרְדַּת מִצְוָה

היסוד. פָּטוּר ג׳ יָמִים (טָרוּד טִרְדַּת מִצְוָה) אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה, לְבַד מִיּוֹם הַחֻפָּה (סעיף ג).

המסקנה. עַכְשָׁו שֶׁפָּחֲתָה הַכַּוָּנָה הַכְּלָלִית — גַּם הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה קוֹרֵא וּמִתְפַּלֵּל. עיין סימן 38 (שעת המשתה).

עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים — לֹא יַפְסִיק

עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים — לֹא יַפְסִיק

היסוד. לֹא יַפְסִיק, גּוֹמֵר עִסְקֵיהֶם וְקוֹרֵא אִם נִשְׁאַר עֵת ; עַכְשָׁו רַק אִם אֵין אַחֵר (עוֹסֵק בְּמִצְוָה) (סעיף ד).

המסקנה. חַיָּב לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם אֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ (מִצְוָה כָּל הַיּוֹם). עיין סימן 58.

עוֹסֵק בַּאֲכִילָה וּבִמְלַאכְתּוֹ — אִסּוּר וְהֶתֵּר

עוֹסֵק בַּאֲכִילָה וּבִמְלַאכְתּוֹ — אִסּוּר וְהֶתֵּר

היסוד. אֲכִילָה, דִּין, מֶרְחָץ, תִּסְפֹּרֶת, עוֹרוֹת : הִתְחִיל בְּאִסּוּר — צָרִיךְ לְהַפְסִיק וְלִקְרוֹת ; הִתְחִיל בְּהֶתֵּר — אֵין צָרִיךְ (סעיף ה).

המסקנה. פָּסַק מִתּוֹךְ יִרְאָה — הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים : אֲכִילָה מַפְסֶקֶת אַף בְּהֶתֵּר (״לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם״). עיין סימן 232 (שמא ימשך).

הפניה ללימוד. היקף הסימן — הַפְּטוּר מֵחֲמַת הַזְּמַן, טִרְדַּת מִצְוָה וְדִין הָעוֹסֵק — נוגע להנהגת ק״ש היומיומית. עמוד זה מציג אותו ברמת היסוד המאומת בטקסט הרב, בלי להוסיף דבר. ללימוד מעמיק ולהנהגה אישית, ללמוד עם רב חב״ד ובתוך המקורות עצמם.

מִי הֵם הַפְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע — ביסוד · ללימוד, לפנות לרב חב״ד
3 · כח הפסק

כחו של אדמו״ר הזקן בפסק

כוחו של אדמו״ר הזקן בפסק

השוואת דרך אדמו״ר הזקן עם המחבר, המשנה ברורה (משנה ברורה) וערוך השולחן (ערוך השולחן) בנקודות המרכזיות של סימן ע׳. שורת שולחן ערוך הרב מודגשת — היא חושפת את רגישות הרב כפי שהיא עולה מה׳ סעיפיו.

נושא מחבר משנה ברורה ערוך השולחן דרך אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב)
נָשִׁים וַעֲבָדִים או״ח ע׳ — נָשִׁים וַעֲבָדִים פְּטוּרִים ; נָכוֹן לְלַמְּדָם וְיִקְרְאוּ פָּסוּק רִאשׁוֹן (רמ״א). מ״ב ע׳ — טַעַם ״שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא״ וְחִיּוּב זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. ערוה״ש ע׳ — גֶּדֶר פְּטוּר הַנָּשִׁים וְעִנְיַן ״אֱמֶת וְיַצִּיב״. דרך אדמו״ר הזקן — פְּטוּרוֹת מִק״ש וּבִרְכוֹתֶיהָ, אֲבָל חַיָּבוֹת בִּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם וּבַתְּפִלָּה, לְפִיכָךְ סוֹמְכוֹת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה (סעיף א).
קְטַנִּים וְהַחִנּוּךְ או״ח ע׳ — קְטַנִּים ; מַחֲלֹקֶת ר״ת וְרַשִׁ״י אִם הִגִּיעַ לְחִנּוּךְ, וְרָאוּי כְּר״ת. מ״ב ע׳ — פְּרָטֵי חִנּוּךְ הַקָּטָן בִּק״ש וּבַתְּפִלָּה. ערוה״ש ע׳ — גֶּדֶר חִיּוּב הָאָב בְּחִנּוּךְ בְּנוֹ. דרך אדמו״ר הזקן — וְרָאוּי לִנְהֹג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה (שֶׁלֹּא הִגִּיעַ) ; וּלְדִבְרֵי הַכֹּל חַיָּב לְחַנְּכוֹ בִּתְפִלָּה (סעיף ב).
הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה או״ח ע׳ — פָּטוּר ג׳ יָמִים אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה ; עַכְשָׁו גַּם הוּא קוֹרֵא. מ״ב ע׳ — חֶשְׁבּוֹן ג׳ יָמִים וּטְעַם ״נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ״. ערוה״ש ע׳ — גֶּדֶר טִרְדַּת מִצְוָה בַּזְּמַן הַזֶּה. דרך אדמו״ר הזקן — טָרוּד טִרְדַּת מִצְוָה, פָּטוּר ג׳ יָמִים לְבַד מִיּוֹם הַחֻפָּה ; עַכְשָׁו קוֹרֵא וּמִתְפַּלֵּל (סעיף ג).
עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים או״ח ע׳ — לֹא יַפְסִיק, יִגְמֹר עִסְקֵיהֶם וְיִקְרָא אִם נִשְׁאַר עֵת. מ״ב ע׳ — גֶּדֶר ״עוֹסֵק בְּמִצְוָה פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה״. ערוה״ש ע׳ — צָרְכֵי רַבִּים בַּזְּמַן הַזֶּה. דרך אדמו״ר הזקן — עַכְשָׁו רַק אִם אֵין אַחֵר ; טוֹב פָּסוּק רִאשׁוֹן, וְחַיָּב לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם כָּל הַיּוֹם (סעיף ד).
עוֹסֵק בַּאֲכִילָה וּבִמְלָאכָה או״ח ע׳ — אֲכִילָה, מֶרְחָץ, תִּסְפֹּרֶת, עוֹרוֹת, דִּין ; רַמְבַּ״ם גּוֹמֵר, רַאֲבַ״ד מַפְסִיק. מ״ב ע׳ — הֶכְרֵעַ ״שֶׁמָּא יִמְשֹׁךְ״ וּפְרָטֵי הַהַפְסָקָה. ערוה״ש ע׳ — גֶּדֶר הַתְחָלָה בְּאִסּוּר וּבְהֶתֵּר. דרך אדמו״ר הזקן — הִתְחִיל בְּאִסּוּר מַפְסִיק וְקוֹרֵא בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ ; בְּהֶתֵּר אֵין צָרִיךְ, וְהַמַּפְסִיק מְשֻׁבָּח ; ויש אומרים אֲכִילָה מַפְסֶקֶת אַף בְּהֶתֵּר, וְכֵן עִקָּר (סעיף ה).

הטבלה נערכה מטקסט המחבר (אורח חיים ע׳, מקור ספריא) ומנושאי הכלים המאומתים (בית יוסף, טור, רמב״ם הלכות קריאת שמע, רא״ש, תלמידי רבנו יונה, מגן אברהם, ט״ז, משנה ברורה, ביאור הלכה, פרי מגדים, ערוך השולחן, כף החיים ; תלמוד ברכות י״ז וכ׳). שורת אדמו״ר הזקן נשענת על הטקסט האמיתי של שולחן ערוך הרב (ה׳ סְעִיפִים) המובא ב§1.

4 · קווי היסוד של הרב

קווי היסוד של שיטת הרב

קווי היסוד של שיטת הרב בסימן זה

שלוש מגמות המאפיינות את רגישות אדמו״ר הזקן בסימן זה. כל אחת לפי המבנה : יסוד הסימן → קריאת הרב → מסקנה למעשה. כל קו נשען על הטקסט האמיתי של הרב (§1).

קו א — פְּטוּר מֵחֲמַת הַזְּמַן

קו א — פְּטוּר מֵחֲמַת הַזְּמַן

יסוד הסימן : נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִים מֵחֲמַת שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא (סעיפים א-ב).

קריאת הרב : הַפְּטוּר אֵינוֹ מְבַטֵּל אֶת הַשְּׁאָר : חִיּוּב בִּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, בַּתְּפִלָּה, וּבְחִנּוּךְ הַקָּטָן בִּתְפִלָּה. עיין סימן 58.

מסקנה למעשה : לְלַמֵּד עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, פָּסוּק רִאשׁוֹן, וּסְמִיכַת גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה.

קו ב — הַטָּרוּד וְ״עַכְשָׁו״

קו ב — הַטָּרוּד וְ״עַכְשָׁו״

יסוד הסימן : הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה פָּטוּר טִרְדַּת מִצְוָה, וְהָעוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים לֹא יַפְסִיק (סעיפים ג-ד).

קריאת הרב : הַרַב מַדְגִּישׁ אֶת ״עַכְשָׁו״ : הַכַּוָּנָה הַכְּלָלִית נֶחְלְשָׁה → גַּם הַכּוֹנֵס קוֹרֵא ; צָרְכֵי רַבִּים רַק אִם אֵין אַחֵר. עיין סימן 38.

מסקנה למעשה : אֵין לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ פָּטוּר הַיּוֹם, אֶלָּא בְּמִקְרֶה אֲמִתִּי שֶׁל טִרְדָּה אוֹ הֶעְדֵּר אַחֵר.

קו ג — הַתְחָלָה בְּאִסּוּר וּבְהֶתֵּר

קו ג — הַתְחָלָה בְּאִסּוּר וּבְהֶתֵּר

יסוד הסימן : הָעוֹסֵק בַּאֲכִילָה וּבִמְלַאכְתּוֹ — הִתְחִיל בְּאִסּוּר מַפְסִיק, בְּהֶתֵּר אֵין צָרִיךְ (סעיף ה).

קריאת הרב : הַק״ש מִן הַתּוֹרָה — הֶחֱמִירוּ בָּהּ יוֹתֵר, קוֹרְאָהּ בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ. עיין סימן 232 (שמא ימשך).

מסקנה למעשה : אֲכִילָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה מַפְסֶקֶת אַף בְּהֶתֵּר (״לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם״, וְכֵן עִקָּר).

5 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

נקודות הנהגה הנובעות ישירות מסימן ע׳ ברגישות אדמו״ר הזקן וחב״ד — מוצגות ברמת היסוד, ומפנות לרב לפרטי המקרים.

לחסיד חב״ד — סימן ע׳ (מִי הֵם הַפְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע)

  • ① נָשִׁים וַעֲבָדִים. פְּטוּרִים מִק״ש (הַזְּמַן גְּרָמָא) אֲבָל חַיָּבִין בִּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם (״אֱמֶת וְיַצִּיב״) וּבַתְּפִלָּה, וְלָכֵן סוֹמְכִים גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה. יסוד : שוע״ר ע׳ סעיף א.
  • ② קְטַנִּים. פְּטוּרִים כָּל עוֹד לֹא הִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ (וְרָאוּי לִנְהֹג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה) ; אֲבָל חַיָּב לְחַנְּכוֹ בִּתְפִלָּה. יסוד : שוע״ר ע׳ סעיף ב.
  • ③ הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה. לְשֶׁעָבַר פָּטוּר ג׳ יָמִים (טִרְדַּת מִצְוָה) ; הַיּוֹם קוֹרֵא וּמִתְפַּלֵּל כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם. יסוד : שוע״ר ע׳ סעיף ג.
  • ④ עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים. לֹא יַפְסִיק (עוֹסֵק בְּמִצְוָה) — הַיּוֹם רַק אִם אֵין אַחֵר ; חַיָּב לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם אֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ. יסוד : שוע״ר ע׳ סעיף ד.
  • ⑤ עוֹסֵק בַּאֲכִילָה וּבִמְלַאכְתּוֹ. הִתְחִיל בְּאִסּוּר — מַפְסִיק וְקוֹרֵא בְּלֹא בִּרְכוֹתֶיהָ ; בְּהֶתֵּר — אֵין צָרִיךְ (וְהַמַּפְסִיק מְשֻׁבָּח) ; אֲכִילָה מַפְסֶקֶת אַף בְּהֶתֵּר (וְכֵן עִקָּר). יסוד : שוע״ר ע׳ סעיף ה.

⚠ חלק זה מציג את הנהגת חב״ד המיוסדת על שולחן ערוך הרב, סימן ע׳ (טקסט אמיתי המובא ב§1). אין הוא מחליף הכרעת רב למקרה פרטי. לכל שאלה מעשית — הַפְּטוּר, טִרְדַּת מִצְוָה, הַהַפְסָקָה — לְהִתְיָעֵץ עִם רַבְּךָ, וּלְחַב״ד — עִם רַב חב״ד.